דרך ארץ קדמה לתורה. זה פתגם ידוע. יש המפרשים אותו כי התורה שעיקרה קיום המצוות המחברות בין הקב"ה לעם ישראל, נאמרו בעיקר בחומשים הבאים בשמות ויקרא במדבר ודברים. ואילו החומש הראשון חומש בראשית יש בו הרבה מאוד סיפורים כביכול שאינן קשורות למצוות. אולם לא כך, כל סיפורי התורה המסופרים באו ללמד אותנו דבר חשוב מאוד, ללמד אותנו דרך ארץ וצורת התנהגות ראויה למופת. צורת ההתנהגות הזאת נקראת :"דרך ארץ" שהיא מהווה כלי כדי להכניס לתוכו את המצוות כי בלעדי דרך ארץ נאמר אם אין דרך ארץ אין תורה.
אברהם אבינו בולט כאן בתחילת הפרשה בהתנהגות למופת והיא מצוות הכנסת אורחים. רואים אנו אותו טורח :"ואל הבקר רץ אברהם…" צריך להבין בן כמה הוא בן 99 ! ולא רק זה, אלא גם עשה ניתוח רציני לעצמו (ברית מילה) וזה היום השלישי לניתוח שלו, והוא מכין וטורח, עמל ומשקיע כאילו בחור בסיירת . עוד יותר הוא מזמין את האורחים הללו לביתו למרות שהם נראים כמו ערבים, נוודים, והוא משקיע בהם. הקב"ה היה מדבר איתו, ובאמצע השיחה…כאשר הוא רואה את האנשים הוא מבקש סליחה מהקב"ה שהוא כביכול עוזב אותו, קופץ ורץ לפניהם ומשכנע אותם בבקשה מכם..:יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ." מכאן למדו חכמים גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני השכינה
אם נשים לב כיצד הוא משכנע אותם נבין את הדרך:
לפעמים נמנעים להכניס אורחים מסיבות שונות.
א) האורח אינו רוצה להכביד על בעל הבית.
ב) מחמת חוסר מקום
ג) מחמת חוסר פנאי לאורחים
לכן אברהם משכנע אותם. אתם לא מכבידים עלי, אני אתן לכם רק קצת, יוקח נא מעט מים..ואקחה פת לחם..רק פרוסה אחת תקבלו…למדנו מכאן שאברהם אומר מעט ועושה הרבה..(לפעמים קורה הפוך..אנשים מבטיחים הרבה ואפילו מעט לא עושים..) בנוגע לסיבה השניה שאין מקום בבית לארח אתכם, אמר אברהם: אל תדאגו לא אכניס אתכם אלי לאוהל, :והשענו תחת העץ" (איזה כ'ף!)…בנוגע לענין השלישי אם תגידו שחסר לכם זמן ואתם דחוקים בזמן, אמר אברהם אני מבטיח לכם לא לעכב אתכם אצלי זמן רב אמר להם "ואחר תעבורו" .
כמה צריך ללמוד מאברהם בענין הזה לעשות את רצון האורח, איה פסיכולוג גדול היה אבינו אברהם, שחשב להתייחס לכל מה שהראש לה האורחים מהרהר,. כמה יש ללמוד ממנו בענין הזה, לנסות להגיע למחשבה של הזולת ולעשות מה שהוא חושב ולפעמים לא רק מה שהאורח אומר. האורח יכול להגיד אני לא רעב, או מתבייש ואמר לא אינני רוצה, אבל צריך לרדת אל עומק המחשבה האמיתית של הזולת ולנסות להבין אולי הוא מתבייש..
(אפשר להוסיף כאן סיפורים על הקהל המיוחד שאתה אומר את הדבר תורה לפניהם ולשבח אותם כי הם ידועים כמכניסי אורחים..אז גם תרויח…).
מצד אחר מה באמת :"ביג דיל" אצל אברהם שהתורה מבליטה את המידה והתכונה המיוחדת של הכנסת אורחים, הרי גם לוט ראה אותם והכניס אותם לביתו , אז מדוע אנחנו מבליטים רק את אברהם. ??!!
ההבדל ביניהם הוא כמו הבדל שמים וארץ. מי שישים לב יראה וידייק בלשון הפסוק : אצל אברהם נאמר :"והנה שלושה אנשים …"ורשי מפרש נדמו לו כערביים, נו באמת מי רוצה להכניס לביתו דמויות מוזרות עבמ"ים כאלה? אברהם לא עושה חשבון, הוא מתלהב מהמצווה של הכנסת אורחים ולא משנה למי הוא עושה את המצווה הזאת אפילו לאנשים כאלה מוזרים הוא טורח ועמל ללא לאות, ואילו אצל לוט מה נאמר שם? ויבואו המלאכים" לוט ראה אותם שהנה הם מלאכים! ומי לא רוצה לארח אצלו מלאכים? מזכיר את הסיפור שאדם חכם הגיע לכפר אחד אבל לא היה נראה מכובד ומיוחד, ובקושי אנשים הסתכלו עליו. רק אדם אחד פשוט עם לב חם ריחם עליו ונתן לו אכסניה, פעם אחרת חזר האדם שוב לכפר והפעם עם כרכרה וסוסים הדורים. פתאום ראה הרבה אנשים קופצים עליו ומזמינים אותו..מה עשה? מי שהזמין אותו הפעם, שלח אליהם את הסוסים לשמור עליהם ,ואילו הוא חזר להתארח אצל אותו אדם פשוט שהיה אצלו בפעם הקודמת. הסביר: בפעם השניה שהיגעתי התלהבתם מהסוסים לכן אני מפקיד את הסוסים אצלכם ואני חוזר להתארח אצל האדם הפשוט שכבד אותי בפעם הקודמת.
אני(אבישי) לא כבדתם אותי כי באתי עם איזו מכונית מפוארת , כי שבת היום כבדתם אותי כאדם רגיל ופשוט, ועל זאת תודתי .ולכן גם בפעם הבאה ארצה להתארח אצלכם בבית הכנסת,
עלו הצליחו אמן