אני לדודי ודודי לי

תיאור

אני לדודי ודודי לי

הרעיון:  "ודגלו עלי אהבה"

קשר של אהבה ואחדות בין הקב"ה ועם ישראל.

המקור: 1) מגילת שיר השירים, 8 פרקים.

2) צורת אות א' במרכז, שנוצרה מ-13 אותיות א'.

פירוט: 4 הפרקים הראשונים של שיר השירים נכתבו בחלק העליון של היצירה.

החלק העליון בו כתובים 4 פרקים ראשונים, שייך לדודי (לה') ואני כמהה ונכספת אליו. בכתיבה זו חרוטות לעומק המילים "אני לדודי". סיום הפרק הרביעי במילים: "יבוא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו", כביכול זו הזמנה מכנסת ישראל לקב"ה לרדת אל החלק התחתון בו הם נמצאים.

4 הפרקים האחרונים נכתבו בחלק התחתון, בו "אני" – כנסת ישראל, נמצאת. הקב"ה יורד אל עם ישראל. חלק זה מתחיל במילים משמעותיות ובהצהרה, "באתי לגני אחותי כלה…". בקטע זה חצובות המילים "ודודי לי".

שני חלקים אלה של היצירה, דומים לשני סרטים, שני פסים המתנופפים ברוח. דומים הם לדגל המתנוסס ומתבדר ברוח.  הם מבטאים את הרעיון שהקשר עם הקב"ה הוא קשר רוחני. מזכיר את המציאות הנפלאה שהיתה בזמן שעם ישראל היה במדבר . "איש על מחנהו ואיש על דגלו".

הנביאים הבליטו את המציאות הנפלאה הזאת. ירמיהו הנביא הזכיר לעם ישראל "כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה".

גם שלמה המלך בשיר השירים אמר "ודגלו עלי אהבה…"

פסים אלה נכתבו בצורה יורדת ועולה, "אני" מרכינה ראשי ל"דודי", נכנעת אל הקב"ה, גם "דודי" יורד אל גני ובא אלי – "לי". דומה תנועה גלית זו לרעיון "מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות", במקום זה צרובה אהבת הקב"ה את עמו ישראל.

רמזים בפסי הדגל

כל קטע נכתב ב-26 שורות כמנין שם הוי-ה ב"ה.
י (10) + ה (5) + ו (6) + ה (5) =  26.

"תוכו רצוף אהבה"

כל חלק מחולק ל-2 חלקים בדיוק במרכז. 13 שורות עליונות ו-13 שורות תחתונות.

13 מסמל את המילה אהבה (5+2+5+1=13).

אם נספור מלמעלה לכיוון מטה 13 שורות, וכן נספור מלמטה למעלה 13 שורות, נגיע ל-2 שורות צמודות המחוברות ביניהן. הן מסמלות 2 אהבות, אהבת ה' לעמו, ואהבת עם ישראל לא-להיו. השורה ה-13 מסמלת את החיבור והקשר החזק בין שתי האהבות. הקשר נמצא במרכז, בלב, קשר אמיתי. "תוכו רצוף אהבה…" "בשרשרת" זו חורזת המילה: "אהבה" 3 פעמים בביטויים: "בקשתי את שאהבה נפשי" "אבקשה את שאהבה נפשי" "את שאהבה נפשי ראיתם".

"שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני"

אם נספור מלמעלה למטה 14 שורות, וכן נספור מלמטה למעלה 14 שורות, נגיע שוב ל-2 השורות המחוברות דרך המספר 14.  המספר 14 מסמל "יד" (14=10+4). כביכול יד מחזיקה יד, מעין שילוב זרועות זה בזה, או "שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני".

השרשרת המרכזית בכל קטע מחברת את כל האותיות של המילים: "אני לדודי ודודי לי", יוצרת הרגשה של חיבור בל ינותק.

יש לשים לב כי המילה "ראשי" מופיעה בשורה האחרונה של החלק העליון בצד השמאלי של פני היצירה (מימין לקורא), מתחת למילה "אני". המילה "ידו" מופיעה באותה שורה בצד הימני של פני היצירה. רמז במילה "מגדיו" אשר יכולה להידרש: "גם ידו".

בזה מושלם הרעיון של "שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני".

האות א' בנויה מ-2 אותיות יו"ד. האות יו"ד יכולה לרמוז למילה "יד". כביכול, יד אחת נמצאת מתחת לראש, ויד אחרת עליונה חובקת. בא לרמוז: "שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני".

יש להבהיר כי לפעמים השמאל הופך לימין. זו הדרגה הגבוהה ביותר, בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, השמאל הופך לימין.

"אני לדודי ודודי לי"

בקטע העליון כתוב "אני לדודי". בסך הכל 8 אותיות. המספר 8 סמל לקדושה על טבעית: ברית-מילה ביום השמיני, התורה רמוזה במסגרת המספר שמונה, כנורו של משיח יש בו שמונה נימים ועוד…

בקטע התחתון כתוב "ודודי לי". בסך הכל 7 אותיות. המספר 7 סמל לקדושה שבתוך הטבע: במנורה שבעת הקנים, השבת, שמיטה, כל הענינים הרבים בתורה אשר בהם מוזכר המספר שבע ועוד…

בסך הכל, משפט זה בנוי מ-15 אותיות, כמספר שם י-ה (15=10+5).

שם י-ה מסמל חיבור בין איש לאשה, כמאמר ר' עקיבא "איש ואשה –  זכו שכינה (י-ה) ביניהם. לא זכו –  אש אוכלתם" (סוטה יז, א).

שם "י-ה" מסמל חיבור בין העולמות. העולם הזה נברא באות "ה" והעולם הבא באות "י". מאמר זה על פי הפסוק "כי בי-ה ה' צור עולמים" (מנחות כט, ב).

גם בברכת כהנים יש י-ה (15) מילים. ברכת כהנים רומזת לחיבור בין קודשא בריך הוא וישראל, "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם".

היום ה- 15 בשנה (ט"ו בתשרי) הוא חג הסוכות, הוא זמן שמחתנו  בגלל החיבור הגדול של קודשא בריך הוא וכנסת ישראל.

"מציץ מן החרכים"

המילים: "אני לדודי ודודי לי" חקוקות ביצירה, בהירות, רוחניות, נראות כעוברות מצד לצד. מזכירות את האותיות הכתובות על לוחות הברית.

מתוכן אפשר להציץ כמו מחרכים. רמז לפסוק "משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים". פסוק זה כתוב ביצירה בשורה העשירית מלמעלה במרכז היצירה. המספר עשר רומז לקדושה עליונה רוחנית מיוחדת ונפרדת.

ברכת כהנים

"משגיח מן החלונות" מבין כתפיהן של כהנים. "מציץ מן החרכים" מבין אצבעותיהן של כהנים. "ענה דודי ואמר לי": "יברכך ה' וישמרך" (ילקוט שמעוני שה"ש ב').

אכן ישנו רמז במבנה המילים שביצירה, העשויות כחרכים, לפסוקים שבברכת כהנים הבנויים בסדר מיוחד של הִתרבות תוספת ועליה – 7,5,3.

במילה "אני" יש 3 אותיות, רמז לשלוש המילים "יברכך ה' וישמרך".

במילה "לדודי" יש 5 אותיות, רמז לחמש המילים "יאר ה' פניו אליך ויחונך".

במילים "ודודי לי" יש 7 אותיות, רמז לשבע המילים "ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".

נזכור כי לפני נשיאת כפים, הכהנים מברכים: "…לברך את עמו ישראל באהבה". שיר השירים כולו שיר האהבה הנצחית בין הקב"ה לעמו.

המילים "אני לדודי…" נמצאות בתוך 10 שורות המסמלות קדושה. מעליהן 5 שורות שלמות ומתחתן 5 שורות שלמות (השמים והארץ). החלוקה הזאת של 5,5 יש לה גם רמז ל-2 לוחות הברית, "מזה ומזה הם כתובים", חמישה בכל צד.

האות א' במרכז היצירה

האות א' בנויה מ-13 פעמים האות א. אפשר לראות את מבנה א' זו מכל הזוויות:

1. צורה שלמה: 13 הם סמל לאהבה ולאחדות. אהבה=13, אחד=13.
2. הקו המרכזי בא' בנוי מ-7 אלפי"ן שהן סמל לקדושה. 3 אלפי"ן מימין למעלה, ו-3 אלפי"ן משמאל למטה. בסך הכל 6. מסמלים בנייה ויצירה, והקדושה (7 אלפי"ן) נמצאת בתוכם.
3. חלק ימני נוצר מ-5 אלפי"ן. וחלק שמאלי נוצר מ-5 אלפי"ן. גם כאן רומז ל-2 לוחות הברית, 5 מכאן ו-5 מכאן, סך של שניהם 10. סמל לקדושה ועשר הדיברות.
4. 10 אלפי"ן נמצאים יחד משני הצדדים,  הם  סמל  לקדושה.  וה-3 אלפי"ן הנותרים במרכז, הן סמל לבסיס חזק ויציב. "על שלושה דברים העולם עומד…"

מעמד הר סיני

הקשר בין הקב"ה ועם ישראל מקבל דימויים מיוחדים במאמרי חז"ל. הבולט שבהם הוא כאיש ואשה שה"חתונה" היתה במעמד הר-סיני.

המכילתא מפרשת את הפסוק "ויוצא משה את העם לקראת הא-להים מן המחנה", מגיד שהשכינה יצאה לקראתם כחתן היוצא לקראת הכלה, וזהו שנאמר "ה' מסיני בא" ולא נאמר "לסיני בא", וכן כתוב "וירד ה' על הר סיני".

ביצירה מבוטא הרעיון "דודי ירד לגנו" בפסוק הבולט בראש החלק השני "באתי לגני אחותי כלה".

אם נספור את  מספר כל השורות שביצירה (26+26+1) יחד יוצא 53 כמנין "גן". הקב"ה ועם ישראל משתעשעים יחד בגן זה. כל היצירה היא גן אחד גדול.

יש רמז בולט לשני לוחות הברית במרכז היצירה, כפי שהוזכר לעיל. האות "א" הגדולה נוצרה מ-5 אלפי"ן בצד ימין ו-5 אלפי"ן בצד שמאל. רמז ל-5 הדברות מזה ו-5 הדברות בצד השני, כפי שהוזכר לעיל.

שלושת האלפ"ן הנמצאים במרכז, מסמלים את הביסוס והקשר של "והחוט המשולש לא במהרה ינתק" (קהלת ד, יב). והחוט המשולש הנצחי הוא: "קודשא בריך הוא, ישראל ואורייתא חד הוא".

כך אנחנו עם משולש: כהנים לויים וישראלים. כן תורתנו משולשת: תורה נביאים וכתובים… בחודש השלישי… ע"י שלישי… ביום השלישי… (שבת פח, א).

האות א' רומזת להד קולו של הקב"ה בעולם, ממעמד הר סיני שהתחיל באות א' "אנכי ה' א-להיך…".

מרכז היצירה מבליט את הכתוּבּה הנצחית והמחייבת שבינינו ובין הקב"ה.

אמונה שבלב

השורות המרכזיות השזורות בלב כל קטע, והמחברות את הביטוי "אני לדודי ודודי לי" מבטאות את האמת הפנימית שבכל לב יהודי.

האותיות הראשונות והאותיות האחרונות בשורות השזורות בחלק העליון הן: ו', ו', ד', ד' ו', ו'. האותיות הראשונות והאותיות האחרונות בשורות השזורות בחלק התחתון הן: ה', ל', מ', ה'. ערכן יחד  102 בגימ' "אמונה". אין בלבנו אלא אמונה בא-ל אחד.

מספר הפעמים שבהן נפגשות שורות אלה בשזירה הפנימית בלב, הוא 13, העולה לערך "אהבה" ו"אחד". מסמל את האהבה והאמונה בא-ל אחד.

חזרנו אל היסוד של אבותינו הקדושים, בני יעקב שהכריזו לפני מיטת אביהם במעמד טהור וקדוש: "אין בלבנו אלא אחד"! ("אלא" בגימ' לב).

לסיכום

אהבת הקב"ה לעמו, היא אהבה באחדות נצחית, מבוססת ומלאה קדושה.

הערה: האידיאל של הקשר בעולם הזה בין איש לאשה צריך להיות כמו הקשר החזק בין הקב"ה לעמו, "והלכת בדרכיו…".