אשרי

תיאור

אשרי תמימי דרך

הרעיון: לימוד והעמקה.

המקור: הפרק הארוך ביותר בתנ"ך, תהלים פרק קי"ט, 176 פסוקים.

מדוע נבחר פרק זה

במקור, הפרק כתוב בשיטה מיוחדת. הוא בנוי מ-22 קטעים. כל קטע מכיל 8 פסוקים. כל פסוק בכל קטע מתחיל באחת מאותיות הא-ב. שמונת הפסוקים בקטע הראשון מתחילים באות א', שמונת הפסוקים בקטע השני מתחילים באות ב', בקטע השלישי – באות ג' וכו' .

כל פסוק בפרק מבטא אהבה עמוקה ללימוד התורה.

התורה- מעל לטבע

פרק קי"ט  הוא שיר הלל לתורה הנצחית, האינסופית. היא נמצאת מעל, מחוץ לחומר מעל לטבע, חודרת ומשתלשלת אל החומר. התורה מסומלת ע"י המספר שמונה. הבה ונפתח ספר תהילים בפרק י"ט (100 פרקים לפני פרק קי"ט). "השמים מספרים כבוד א-ל…". ראשיתו תיאור עולם הטבע: השמים היום והלילה, הארץ והשמש ועוד. ופתאום – מעבר חד, ללא מילות קישור לנושא: "תורת ה' תמימה…" וכו' עד סוף המזמור. מי שישים לב יראה שלתיאור עולם הטבע מוקדשים שבעת הפסוקים הראשונים, ונושא התורה – מפסוק שמונה.

בפסוקים על התורה, שמונה תארים: תורה, עדות, פיקודים, מצוה, יראה, משפטים, הנחמדים מזהב… מתוקים מדבש… התיאורים נמצאים בתוך שמונה פסוקים. פסוקים אלה והתיאורים של התורה שם, הם הבסיס של מזמור ההלל לתורה – פרק קי"ט – סך הכל 176 פסוקים (22X8). כאשר בכל קבוצה חוזרים שמונת תארי תורה הנמצאים בשמונת הפסוקים שבפרק י"ט. כל מי שעיני השכל לו, בודאי יראה כי אכן הדבר מכוון ומדויק!

מענין: פרק קי"ט הוא הפרק הארוך בתנ"ך ויש בו     – 176 פסוקים.

פרשת נשא היא הפרשה הארוכה בתורה ובה           – 176 פסוקים.

מסכת בבא בתרא – היא המסכת הארוכה בש"ס ובה –  176 דפים.

(נסו למצוא קשר בין שלושתם?)

מה מבטאת הצורה – כללית, היצירה בצורתה דומה לעמוד הגמרא המסורתי, הכל מלא מקצה עד קצה.

מרכז היצירה

הלומד נמצא במרכז. כאשר הוא לומד, הוא מתפרס ופורץ לכל כיוון במציאות (ראה 6 "עלים"). המציאות מבוטאת על ידי 6 כיוונים: ימינה, שמאלה, קדימה, אחורה, למעלה ולמטה.

התפרצות זו אינה פיזור, אלא יש לה מסגרת הסוגרת על הכיוונים הרבים של הלומד (ראה חיבור קצוות ה"עלים"). אחרי שאדם לומד בתוך המסגרת הוא מקבל שלמות המבוטאת בעיגול שמסביב למרכז.

רקע

• היצירה, מעבר למרכז, מחולקת לקווי אורך וקווי רוחב אלכסוניים. הם יוצרים תחושה של דבר המשתלב בדבר אחר, כך הלימוד קשור זה בזה. לא בכדי קוראים חכמים לגמרא שלנו "מסכת". האם ידעת מקור השם בעברית "מסכת"?

מסכת היא מסגרת החוטים שבהם נארגים החוטים המשתלבים זה בזה שתי וערב. כך התלמוד כולו, משולב קטע בקטע אחר, ענין קשור בענין…

מכנים אנו את התלמוד כים, ומשתמשים אנו בביטוי: "ים-התלמוד". על פי הפסוק בישעיה (יא, ט) "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (יש המצטטים את הפסוק "ומלאה.."-בטעות).

סיבה נוספת להשתמש בביטוי "ים-התלמוד", לומר לך, כמו שבכל טיפת מים מהים, יש בה מתכונות הים הענק. כך התלמוד, כל מקום שאתה אוחז בו, יש בו מעין התלמוד כולו. יש בו קשרים מסתעפים לכל ערוצי הש"ס, בדיוק כמו במסכת הנארגת במכונת האריגה.

• קווי אורך וקווי רוחב מחושבים במספרם. הקווים העליונים (או התחתונים) במסכת הם 7, המבטאים קדושה בלימוד.

מספר הקווים למעלה ולמטה הוא 14. מספר זה מבטא 14 שנות לימוד תורה יסודיות המוזכרות אצל יעקב אבינו, "יושב אהלים", שישב ולמד 14 שנה בבית המדרש של שם ועבר.

הקווים הימניים והשמאליים הם (11+11) 22, והם מבטאים 22 אותיות שבהם נכתבה תורתנו הקדושה. נאמר "נגילה ונשמחה בך" נשמת היהודי שְׂמֵחָה שִׂמְחָה אמיתית ב-22 (ב"ך) אותיות התורה.

• שבילי האור הנמצאים בין השורות הכתובות באלכסון בתוך היצירה, מספרם – 18 חי! מבטאים את הרעיון: "וחי בהם" "תורת חיים" "ואתם הדבקים בה' חיים כולכם היום".
• שבילי האור נמצאים גם באלכסון הפוך מספרם – 18 חי.
• יחד קיימים 36 שבילי אור. המספר 36 רומז לגילוי האור בעולם, כמו ל"ו צדיקים ועוד.
• הקווים שכתובים באלכסון, מציינים שהלימוד צריך לגרור אחריו תכונה אישית ללומד, והיא – הענווה.

המסגרת

בצד ימין ובצד שמאל, מכל צד, 3 שורות עומדות, מאונכות. שורות אלה מבטאות את שלושת העמודים עליהם בנוי העולם: תורה, עבודה וגמילות חסדים. כי "גדול הלימוד המביא לידי מעשה".

למעלה יש 4 קווים, המסמלים את 4 השורות העליונות הקבועות בכל רש"י ותוספות, בכל דף גמרא מסורתי. הם נועדו לרמוז לנו כי כל לימוד, כדי להתחיל להבין אותו צריכים לחזור ולשנן לפחות 4 פעמים. ו"אינו דומה השונה פרקו מאה פעם לשונה פרקו מאה ואחת פעמים".

4 שורות אלו יחד עם 3 השורות הצדדיות, מהוות את המספר 7, המביע כאן לימוד של קדושה במשך 7 ימים בשבוע.

אותיות גדולות "אשרי"

המלה "אשרי" נקראת משני כיוונים לבטא כי האושר בלימוד הוא נחלת העשיר והעני כאחד. בין אם מצבו של האדם הוא טוב (למעלה), ובין אם הוא קשה (למטה), יגיע האדם לאושר בלימוד, מצב זה יתקיים בתנאי שההתחלה קשורה בא', בקב"ה. התוצאה תהייה שהסיום של שניהם הוא שווה, ומגיעים לאותה תכלית.

האותיות "אשרי" מצטרפות לאות ל' הנעלמת (האות ל מסמלת לימוד) ויוצרות יחד את המילה "ישראל".

אשרי עם ישראל שה' בחר בו "ונתן לנו את תורתו וחיי עולם נטע בתוכנו".