כי הם חיינו

תיאור

כי הם חיינו

מה כתוב ביצירה

• עשרת הדברות,
• קריאת שמע
• הברכות בתורה.

התוכן של שלושת  הקטעים הנבחרים כולל את 13 עיקרי היהדות.

הערה: יצירה זו שונה מהיצירה "היהוד הנצחי".

הסבר: סופר סת"ם הכותב ספר תורה נבחר להיות הדמות המרכזית, כי מצוה זו מסמלת את תרי"ג המצוות.

כתיבת ספר-תורה היא המצוה האחרונה – מצוה מספר תרי"ג,  ולכן במקרה זה דמותו של הסופר מבטאת את הרעיון של קיום תרי"ג המצוות.

היהודי יושב וכותב מגילות וספרים, מעביר אותם החוצה, לדור הבא. הצליח לכתוב 17 ספרים כמנין המילה "טוב" (17), מבטא את הרעיון "כי לקח טוב נתתי לכם…" (משלי ד, ב). עתה, במציאות, הוא יושב וכותב את הגליון שמספרו 18=ח"י. רמז לכך "וחי בהם", "כי הם חיינו…", "וחיי עולם נטע בתוכנו…".

הקיר

בקיר ובחלקיו נמצאים ריכוז הקטעים שנכתבו ביצירה.

ברקע הקיר כתובים עשרת הדברות. כיוון הכתיבה, מלמעלה למטה, מבטא את התגלותו של ה', "וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר" (שמות יט, כ). הכל מאיתו יתברך, תורה מן השמיים.

התורה שניתנה מן השמים כתובה בקיר שהוא כחומה ומגן. חָסנו ועצמתו של העם היהודי בדבקותו במסורת כפי שנרמז "ואביא אתכם אלי" (שמות יט, ד) ר"ת וס"ת = 59, כערך המילה "חומה".

החלון שבקיר הוא פתח להעברת המסורת לדור הבא. בפתח כתוב הפסוק "שמע ישראל", הפסוק היסודי ביהדות אותו הוגה כל יהודי מתחילת חייו עד יומו האחרון.

המילים "ספר תורה" גימטריא 951, כערך המילים "שמע ישראל".

המילים (שמות כד, יב) "ואתנה לך את לֻחֹֹת האבן והתורה" בגימטריא 1118, כערך כל הפסוק "שמע ישראל ה' א-להינו ה' אחד""

הברכות שבתורה כתובות בגליונות הנמצאים בפתח והן מסמלות את השכר. אחד מיסודות היהדות כי יש שכר לפעולתו של האדם, והקב"ה משגיח ונותן לכל אחד שכרו הטוב.

פירוט

בכותל יש 8 שורות. 8 מבטא את הרעיון של "תורה", כמו שמיני עצרת…, או פרק קי"ט בתהלים המדבר כולו ב-176 פסוקים רק על התורה, ומחולק לקבוצות של שמונה שמונה פסוקים לכל אות מהא'-ב'.

8 שורות אלו נמצאות בתוך 6 שורות שלמות, המספר 8 מבטא את  קדושת התורה בתוך עולם המעשה (המבוטא ע"י המספר 6).

בסה"כ בקיר יש 50 אבנים המבטאות:

1. את חג השבועות, יום מתן תורה שהוא היום החמישים לספירה.
2. את 50 שערי הבינה, הפסגה אליה יכול להגיע כל יהודי ע"י קיום המצוות.

העם היהודי הוא עם סְגֻלָּה,(האות ג' מנוקדת במקור בקובוץ) בגימטריא 98. סגולתו המיוחדת שיש באפשרותו של העם היהודי לעבור ממצב של מ"ט (49) שערי טומאה אל מ"ט (49) שערי קדושה, אל שער החמישים (49 + 49 = 98).

מספר המילים "היורדות" בקיר הוא 70= 10X7 (ראה חלוקה בציור לעיל). 70 מסמל הרחבת הקדושה של המספר 7, וכן את 70 הסנהדרין המייצגים את החכמה היהודית (71 ערך המילים "וחי בהם").

בחלוקת המילים והאבנים מתקבל המספר ח"י (18)  באפשרויות שונות. המספר "חי" מבטא את הקשר ל"תורת חיים" "ואכל וחי לעולם…" "וחיי עולם נטע בתוכנו…".

שורת הבסיס ושורת הפסגה בנויות מ-13 אבנים. מספר זה רומז למילים: "אחד" או "אהבה", המסמלות אחדות הבורא, ואהבת אדם לאדם (מצוות שבין אדם למקום ומצוות שבין אדם לחברו).

כולם יחד יוצרים את המספר 26 הרומז לשם הוי-ה ב"ה.

שני המספרים הבולטים 70 ו-50 הם 120, כימי חייו של משה רבנו ("משה רבינו" בגימטריא 613) שהם סמל לחיים המושלמים של עבודת ה'.

הסופר, פניו – פני צעיר, אולם זקנו זקן ארוך של בן 120. זה מבטא את העברת המסורת מדור לדור.

הדור הצעיר הופך למבוגר, וכאשר הוא מבוגר, מעביר את המסורת לדור הצעיר, זה גלגל חוזר של אין סוף. וכאן מתבטא הרעיון של "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם…".

בגדיו של הסופר הן המצוות

הציצית בבגדו, התפילין בראשו והוא קורא קריאת שמע.

המצוות הן המלבוש האמיתי של הנשמה. ראה פירוש כלי יקר סוף פרשת "שלח", "…כל המצוות נמשלו לבגד, שנאמר (קהלת ט, ח) "בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן (חכמה) על ראשך לא יחסר".

אמנם יש הבדל בין בגד לנשמה ובגד לגוף. בגד לגוף בדרך כלל ארוג מחוטים הרבה, כי חוט אחד אין בו כדי להתכסות, אבל מלבוש הנשמה אינו כן, אלא אפילו חוט אחד יש בו כדי לכסותה.

כמו שדרש ר' יוחנן במסכת סנהדרין (קיא, א): "לבלי חוק", למי שלא שמר אפי' חוק אחד, הא אם שמר אפילו חוק אחד ניצול מגיהנום. וטעמו של דבר, לפי שברית כרותה שמצוה גוררת מצוה, וא"כ מיד כשעשה רק מצוה אחת נהיו כל המצוות בכוחו לעשות, אעפ"י שלא יצאו מן הכח אל הפועל, מ"מ הדבר שהוא בכח דומה כאילו עשאו.

וזהו סוד החוט של התכלת המזכיר את כל מצוות ה', כי על ידו נעשה בגד שלם לנשמה.

ויש עוד מצוה אחת המזכרת את כל מצוות ה', והיא "ואהבת לרעך כמוך".

וא"כ חוט אחד יכול להביא את האדם לידי תכלית – כהוראת לשון "תכלת",  וזהו סוד מסודות התורה."

בגדיו של הסופר כתובים בסה"כ מ-32 שורות.

• 32 מסמל את האותיות ל"ב, שהן האותיות של סיום התורה ותחילתה "בראשית … ישראל" (סוף מעשה במחשבה תחילה).
• 32 מסמל את ל"ב נתיבות החכמה.
• 32 מסמל את הלב האמיתי של האדם אליו חודרת התורה, (הוא יפתח לבֵּנו…).
• 32 מסמל את הלב האחד לאבינו שבשמיים. "…ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך… ולעבדו בכל לבבכם…".

חלוקת השורות היא כדלהלן:

• 18 שורות ארוכות (של 3 מילים ויותר) מבטאות את ערך המילה ח"י, "וחי בהם".
• 8 שורות בינוניות (של 2 מילים בלבד) –  מספר זה מבטא תורה,  ראה לעיל. ביחד הם 26 שם הוי' ב"ה.
• 6 מילים, שורות  קצרות  (של מילה אחת בלבד),  מסמלות  את  העשייה "ועשיתם אותם".

יש לשים לב למילים הבודדות:

"לבהמתך",  "ואכלת",  מילים אלה מבטאות  גשמיות.

"וקשרתם", מילה זו מבטאת חיבור. גם המילה האחרונה בחלון "וקשרתם".

"בשבתך", "לבבכם", מילים אלה מבטאות רוחניות.

"ישראל", המילה מבטאת את המטרה הנכספת "ישראל אשר בך אתפאר" (ישעיה מט, ג).

גוף  הסופר

פניו, ידיו ויתר חלקי גופו הם הברכות. ראה את הכתוב למעלה בשערותיו  "ובאו עליך כל הברכות האלה…".

הברכות הכתובות בגופו הן המשך ישיר לברכות הכתובות בספרי התורה שבחלון. חיבור זה מסמל המשך של קשר וחיבור בין התורה לגופו של היהודי.

גופו של היהודי התקדש והפך להיות כמו התורה. טיפשים אלה שעומדים לכבוד ספר תורה ולא לכבוד תלמיד חכם שכולו תורה.

ידי הסופר והרעיון הנזכר בידיו ובגבולות הקלף הם ענין של עשייה. "ועשיתם אותם" – בקלף. "ולברך את כל מעשה ידך" – ביד.

שוב מוצאים את הקשר בין הגוף לקלף. הקדושה נמשכת לאדם בזכות שעושה ומקיים מצוות ה'.

הבסיס עליו יושב הסופר, הוא הרעיון של זכר ליציאת מצרים. ידוע כי מצוות רבות קשורות לזכר יציאת מצרים. יציאת מצרים היתה אמצעי לתכלית (ראה המילה "תכלת") – לקבלת התורה, "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את הא-להים על ההר הזה".

התורה עצמה כתובה על גבי עור בהמה, המסמל גשמיות גסה. הסופר כותב את האותיות הרוחניות ע"י מחשבה וכוונה בקלף עם דיו – סמל לחיבור גשמיות ורוחניות.

כמו כן הסופר כתב 6 שורות, מספר זה מבטא גשמיות. סיום השורה השביעית הוא המילה "הארץ". השילוב של המילה "הארץ" בשורה השביעית מבטא החדרת הקדושה  אל הארץ, אל הארציות.

החלון

הוזכר לעיל, כי הסופר ישב וכתב 17 גליונות כערך המילה "טוב" (17), "כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו". הגליונות מחולקים 7/7/3 (מספרים המבטאים בסיס של קדושה).

הסופר יושב וכותב את הגליון שמספרו 18 = ח"י, "וחי בהם".

35 = 17+18 בגימ' "יהודי".

17 + 18 רומזים ל"חיים טובים".

17×17 + 18×18  סכום הכפולות יחד שווה בדיוק 613 הרומזים לתרי"ג מצוות ה'.

תכליתו של היהודי בעולם הזה היא חיבור גשמיות ברוחניות, והכל בעזרת מצוות התורה, "כי הם חיינו ואורך ימינו…".