תיאור
כי לעולם חסדו
ההלל השלם
הרעיון: הודו לה'.
המקור: ההלל השלם.
הדגם: ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'. כל העולם משבח ומודה לקב"ה. כל באי עולם, אפילו הטבע, הדומם, הצומח והחי כולם משבחים את בוראם. סימן שהכרת הטוב, היא אחד היסודות עליהם מושתת העולם.
התפילות רובן ככולן משבחות ומודות לקב"ה. ליל הסדר, ליל התקדש החג, ערוך מסביב להלל, אודך ה' כי עניתני ותהי לי לישועה.
בדגם רואים: ים ושמים, ושמש מחברת את שניהם. דגם זה בא לבטא את הרעיון: אילו פינו מלא שירה כים… ושפתותינו שבח כמרחבי הרקיע ועינינו מאירות כשמש וכירח וידינו פרושות כנשרי שמים אין אנו מספיקין להודות לשבח לאדון הכל, על כל הטובה והחסד שעשה עמנו ועם אבותינו.
פנימיות היצירה: הודאה, התפעלות, הכרת הטוב, חשיבה חיובית.
אנו אומרים הלל יותר מ-40 פעמים בשנה, בימי חג, מועד ובראשי חודשים.
פסוקי ההלל הם פסוקי הודאה בסגנון שמח ושירי בימי הרחבה ואושר. כמו כן, נמצא בהם הודאה לקב"ה על כל אשר גמלנו. פרקי ההלל חושפים התפרצות של אושר ושמחה,
השבת טובה תחת טובה והכרת תודה הן מידות דרך ארץ מן הפשוטות ביותר, ולכן חסרונן בולט וקשה ביותר. ניתן להביא מקורות רבים המבארים ומוכיחים את הצורך ההכרחי בהכרת תודה לכל מי שגומל חסדים, ועל הבעייתיות הקשה של אנשים הלוקים בהתעלמות מהמידה הזאת. על אחת כמה וכמה נכונים הדברים ביחס לבורא עולם, הדואג ומיטיב לנו בכל שעה ושעה, מרגע היצירה ברחם אמנו לאורך כל ימי חיינו. ואכן כך החל מהרגע הראשון של ההשכמה בבוקרו של כל יום, אנו מודים לקב"ה על החזרת הנשמה, ועד הרגעים האחרונים של חיי האדם, אנו מודים לקב"ה על המתנה שהפקיד בעולם למשך שנים רבות וטובות.
הרגש הנפשי של ההודאה הוא בסיסי מאוד בחיי האדם. וההתייחסות לכל פרט ופרט בחיינו הוא מקור לכל ההוויה שלנו.
מצאנו כי ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג, אמרה מידת הדין לפני הקב"ה: ריבונו של עולם ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך לא עשיתו משיח, חזקיה שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר שירה לפניך תעשהו משיח?! לכך נסתם מיד. פתחה הארץ ואמרה לפניו: ריבונו של עולם אני אומרת לפניך שירה תחת צדיק זה ועשהו משיח, פתחה ואמרה שירה לפניו שנאמר: מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק וגו'. (סנהדרין צד, א)
אור הבורא
היצירה בנויה על פי הרעיון "כל הנשמה תהלל י'ה הללוי'ה".
מספר קרני האור הן 26 הרומזות לשם הוי'ה שערכו בגימ' 26 לומר כי האור האמיתי בעולם הוא אורו של הקב"ה, הכרת הבורא והודאה ושבח לכל מעשיו בחיינו.
הנשמה אומרת תודה
החלק התחתון של היצירה נכתב מ-18 זוגות של שורות מכל צד. המספר 8 רומז לנשמה (נשמה אותיות שמ(ו)נה, ועוד רמזים רבים אחרים…) כך שמכל צד ישנן 16 שורות ביחד משני הצדדים סה"כ 32 שורות הרומזות למילה "לב". מבנה זה מביע את הרעיון כי ההודאה פורצת ממעמקי הלב.
בחלק התחתון של היצירה ישנם 5 זוגות של שורות בצורת קשתות.
סה"כ כל השורות הבונות את עיקר היצירה הוא 68 כערך המילה: "חיים" (68=26+32+10) הרומזות כי כל עוד הנשמה בפינו אנו חייבים להודות ולשבח לקב"ה… על חינו המסורים בידך… ועל נשמותינו הפקודות לך ועל נסיך ונפלאותיך בכל עת ובכל שעה… לפחות 3 פעמים בכל יום ערב בוקר וצהרים…
אפשר לראות את החלק הפנימי הבנוי בצורה של קשתות בנוי מ-13 קשתות שלמות. המספר 13 רומז למילה "אחד" או אהבה" וכאן מובע הרעיון כי בלבנו יש רק "אחד" והוא האחד והיחיד ואפס זולתו וכן רומז לרעיון "ואהבת את ה' א-לוהיך בכל לבבך…"
מספר המילים הבונות את העיגול השלם הוא 15 כערך המילה: "י'ה" לרמוז לנו "כל הנשמה תהלל י-ה הללוי'ה!"
האדם שחש רגשי תודה בלבו וגרונו, נותן להם לפרוץ מתוכו על ידי ספור המעשה ותחושותיו. הודאה כזאת פורצת בטבעיות מקומית, ונאמרת מיד לאחר מעשה החסד והטוב שנעשה עם האדם. בהלל אנו מוסיפים שבח והלל לקב"ה על כוחותיו, תכונותיו, גבורותיו וכדו'.
רק כאשר נבחין במציאות של סגנון השבח, נוכל להבין את הִמצאוּת הבקשות בתוך חלקי השבח, שכן כוחותיו וגבורותיו של הקב"ה הם שבחו, ותפילתנו דווקא אליו שישפיע אלינו מטובו זהו שבחו הגדול ביותר.
מומלץ להתפלל:
"שישמור לנו מה שנתן לנו"
שאלתי אדם אחד… על כמה דברים הוא חושב שצריך להודות לקב"ה, הרהר ואמר: יש לי רשימה של 7-6 דברים,
שאלתיו: 7-6 מיליון,
7-6 מיליארד דברים?
אולי יותר?!
