תיאור
מעגל השפע
הנושא: הודאה על הטוב.
המקור: 1) מזמור לתודה (תהילים ק')
2) מזמור לדוד ה' רועי. (תהילים כ"ג)
3) ברכה רביעית מברכת המזון: "הא-ל אבינו…"
4) פסוקים נבחרים.
הסבר: מעגל החיים החיובי הוא הכרת הטוב, ובזכות הכרת הטוב ממשיכים אנו לקבל סיפוק צרכינו יותר ויותר.
ידוע עפ"י מאמר הרב דסלר בספרו "מכתב מאליהו" (חלק ג פר' יג), "…כי עבודת הא-ל בנויה על יסוד הכרת הטוב. הלוא כה מפורש הוא בכל ספרי הקודש, אשר על האדם להודות לה' הטוב על כל הטובות אשר יעשה לו, וכי בשבילם עליו לקיים את כל המצוות והחוקים והתורות". "…ואמרו חז"ל: כל הכופר בטובתו של חברו לבסוף כופר בטובתו של הקב"ה". "…והיה האדם כמו נותן, והקב"ה כביכול כמקבל… ויזכה למדרגה של דבקות בו יתברך".
"הכרת הטוב" ביצירה מתבטאת בגלוי ע"י "מזמור לתודה" הכתוב במסגרת המגילה, בגלל ההרגשה הפנימית ש"ה' רועי לא אחסר". הרגשה זו שלימה (מנוקדת, מפוסקת, מתויגת).
כאשר נדע להכיר בטובה, התוצאה הטבעית שנקבל – שפע. השפע פורץ כמעיין ע"י צורות הפרחים, שם כתובות כל הברכות והאיחולים שאנו מבקשים מהקב"ה בברכה רביעית של ברהמ"ז "…הא-ל אבינו מלכנו… הטוב והמטיב לכל… הרחמן הוא… הרחמן הוא…".
המרכז
במרכז היצירה נראה את עט הסופר הטבולה בקסת הדיו, מוכנה לרשום כל דבר. כאשר אדם חש הערכה והוקרה, יידע לחקוק זאת במוחו. ירשום כל דבר שעשו עבורו, כמו שכתוב (אסתר ב, כג) "ויכתב בספר", כדי שהדברים לא יישכחו. יגיע יום הזכות להשיב טובה תחת טובה "ויקרא ספר הזכרונות לפניו… מה נעשה יקר וגדולה ל… על…". בדרך של הכרת הטוב והכרת התודה אנו זוכים לברכות.
"הדודאים נתנו ריח". לפנינו צרור של 26 פרחים (שם הוי'ה), כאשר כל פרח מסומן במרכז ע"י כל אחת מאותיות א-ב. יש 26 פרחים בתוכן כל אותיות הא-ב.
שאלה: הרי יש 27 (5+22 אותיות סופיות = מנצפ"ך) אותיות?
אלא יש לשים לב למקור למרכז. בסרט האוגד את כל הפרחים רשומה האות "א'" הרומזת לקב"ה שהוא מקור כל הברכות. ידוע שכדי לבטא אינסוף של ברכות משתמשים אנו בכל האותיות. האותיות הן הן הלב של כל הפרחים.
סמליות הלב והפריחה
אהרון הכהן הוא סמל הקשר בין אדם לחברו. הוא סמל ליושר, כנות ונאמנות. הוא סמל להיות שמח בטובת חברו. עליו מעיד הכתוב "וראך ושמח בלבו". זכה אהרון הכהן להיות אפוּד בחושן על לבו, ושיתקיים בו הענין: "והנה פרח מטה אהרן". מעַניֵן שבלשון ערבית השכנה לשפה העברית, "לפרוח" זה "לשמוח".
כשם שאדם מכיר את הטובה לקב"ה, כך צריך להכיר טובה לחברו, לכן הפרק "מזמור לתודה" כתוב ע"י 13 קוים. הפרק "מזמור לדוד" כתוב גם הוא ע"י 13 קוים. מספרים אלה מסמלים ערכים של אהבה ואחדות בין איש לרעהו. (אהבה = 13 = אחד)
"מזמור לדוד" מסמל שפע
במזמור לדוד יש ז"ן תיבות שהן 57 מילות שפע, "הזן את העולם…". ויש בו (בכתיב מלא) 227 אותיות, בגימ' "ברכה". בגלל המבנה המיוחד של הפרק הזה רואים בו סגולה לשפע וברכה, לכן אומרים אותו בהזדמנויות רבות, במיוחד בקידוש ולפני ברכת המזון.
ברכת המזון
נאמר (משלי י, כב) "ברכת ה' היא תעשיר" אמרו בעלי הדרש שזה רמז לברכת המזון.
כל הברכות שאנו מברכים הן תקנת חכמים. רק ברכה אחת נחשבת מדאוריתא, שציוונו הבורא, והיא ברכת המזון (ברכות נח).
חכמים גילו לנו את הרעיון, והדגישו כי ברכת המזון סגולתה גדולה ביותר. כל המברך ברכת המזון בכוונה, מובטח לו שמזונותיו יהיו מצויים בשפע. לכן מצאנו רבים שמקפידים לברך את ברכת המזון בלבוש עליון… מתוך הכתב ולא בעל-פה.
יש הרואים את ברכת המזון בבית היהודי כתפילה המקבילה בחשיבותה וחומרתה לתפילת העמידה בבית-כנסת.
מדרש תלפיות אות ב' – ברכת המזון – כותב: "יכוון מאד בברכת המזון ובדקדוק מילותיה שלא יבלעם, ואל יברך אלא מתוך הסידור כשהוא בביתו כי הכתב מעורר הכוונה. ובפרט בהיותו ביחיד בלי שלושה. אם אין לו כוס, הוא צריך לאומרו בעיניים סגורות, ואם יש לו, ישימהו לפניו ויניח ידיו זו על גבי זו, ימינו על שמאלו כנגד החזה…".
הפרחים
בפרחים אשר ביצירה נכתבה הברכה הרביעית של ברכת המזון.
אנשי הסוד הקבילו את 4 הברכות של ברכת המזון ל-4 אותיות שם הוי'ה. 3 ברכות ראשונות שהן מדאורייתא מקבילות ל-3 אותיות ראשונות של שם הוי'ה. הברכה הרביעית מקבילה לאות ה' האחרונה בשם ה'. אות זו מסמלת את מידת המלכות בספירות אשר כל השפע צריך להתנקז אליה מהספירה שלפניה שהיא ספירת היסוד, סיום ה"זעיר אנפין". וד"ל.
חכמי הסוד, כמו שראו במנורה סמל לחכמה, כך ראו בשולחן הנמצא במשכן או במקדש סמל לעושר.
המנורה בדרום. צד דרום רומז לחכמה – "הרוצה להחכים ידרים".
השלחן בצפון. צד צפון רמז לצפוּן, לעושר הצפון – מוסתר. וכן אמרו חז"ל הרוצה להעשיר יצפין" (תרתי משמע).
לא בכדִי הסמיכו רמז לברכות ברכת המזון מהפסוק "ועשית שלחן עצי שיטים וצפית אותו זהב":
1) ברכת הזן
2) ברכת הארץ
3) ברכת בונה ירושלים
"זהב" בגימ' 14 = "דוד", הרומז למידת המלכות המקבלת את השפע.
לסיכום
מעגל שפע אינסופי מבוטא גם ע"י כיוון הכתיבה. בצד ימין של היצירה, כיוון הכתיבה מלמעלה למטה, ובצד שמאל כיוון הכתיבה מלמטה למעלה, וחוזר חלילה.
אנו מודים בפה על ההרגשה הפנימית, זוכרים היטב את הטובות שנעשו לנו, מקבלים שפע, וחוזר חלילה… מודים, מקבלים שפע, מודים ומקבלים שפע. "עד שיבלו שפתותיכם מלומר די" (שבת לב, ב).
