תיאור
הרעיון: האידיאל היהודי בעולם.
המקור: ספר דניֵּאל.
הסבר: ירושלים היא מרכז העולם. במפת עולם זו "הזיז" האמן את כל העולם כדי למקד את ירושלים במרכז מפת העולם. העולם כולו כתוב בצורה כהה מרוכזת, המבטאת גשמיות. הרקע הכהה בא לתת הבלטה ועצמה לאורות היוצאים מירושלים.
מהמרכז יוצאות 13 קרני אור, ומחברות את העולם ב-13 חלקים ("וחברת את האהל והיה אחד"). מספר זה מבטא את הרעיון של אהבת איש לרעהו, אהבת אדם לאדם עלי אדמות (אהבה = 13).
מספר זה מבטא גם את הרעיון של אחדות הבורא (אחד = 13) "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
קוי האור
13 קוי האור מחולקים לשתי קבוצות: קבוצה ראשונה מהמרכז ולמטה – 6 קרני אור, המסמלות ענין הגשמיות. המספר 6 מופיע בתורה בפעם הראשונה בששת ימי המעשה.
קבוצה שניה של קרני אור היא מהמרכז ולמעלה – 7 קוים, המסמלים את הקדושה הרוחנית בתוך הטבע, וזו גם אחת המטרות המוצהרות של העם היהודי, להכניס קדושה בתוך הדברים הטבעיים והגשמיים. "והתקדשתם והייתם קדושים" (ויקרא יא מד), "ואנשי קודש תהיון לי…" (שמות כב, ל), "קדושים תהיו…" (ויקרא יט, ב).
נ, א, ש, ב
4 אותיות בולטות ביצירה, והן: נ, א, ש, ב. הן מביעות את הרעיון של היצירה "נקדש את שמך בעולם".
הן כתובות בכיוון השעון ומבטאות את הזמן ללא הפסק, כי בכל עת ובכל זמן חובה זו מוטלת עלינו "כי מעולם ועד עולם אתה א-ל".
קרני האור הפרושות ביצירה, נראות גם בכיוון הפוך. הן מזכירות נתיבי דרך מכל קצוות הארץ לכיוון ירושלים, ומבטאות את הרעיון של קיבוץ גלויות של כל שבטי ישראל, מכל אתר ואתר, אל ארץ ישראל.
ההתחלה היא ברוסיה והסיום הוא בארה"ב. אלו הם שני המקומות הנגדיים, כאשר רוסיה מסמלת את המיצר והצרות, וארה"ב – את העושר והרווחה. ונאמר (ישעיה כז, יג) "ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים". – "אשור" מסמלת את הארצות בהן היהודים "מאושרים", ו"מצרים" מסמלת את הארצות בהן היהודים נמצאים במיצר ובמצוקה. (הסבר זה נכתב עוד לפני נפילת האימפריה הרוסית).
המעגל נסגר ע"י חיבור של ב עם נ המהווים יחד "בן", וכפי שנאמר (ירמיה לא, יז) "ושבו בנים לגבולם". לאחר מכן תגיע העת "והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים" (ישעיה כז, יג) שהיא שיא השלמות, הגאולה השלימה בחזרה לארץ ישראל.
האותיות א ש גם הן רמז לאש התמיד של היהדות. היא האש המסמלת היסטוריה שלמה של מסירות נפש, של קבלת עול מלכות שמיים וקבלת עול תורה.
האש הינה רמז לאברהם העברי הראשון שנתנסה בכבשן האש, רמז לאש העקידה, רמז למתן תורה, רמז לקרבנות, ולאלה אשר היו מוכנים להיות קרבנות ונתנסו בכבשן האש.
א'שם, ח'טאת, מ'נחה, ע'ולה
א'ברהם, ח'נניה, מ'ישאל, ע'זריה
האש רמז לאש שהציתה את המקדש, לאש האינקויזיציה, לאש התופת בגיהנום השואה, והאש היא סמל גם להתלהבות של יצירה ובנין, וסמל לאש התורה המתחזקת.
אש זו האנרגיה הבלתי פוסקת.
4 האותיות הללו יש להן עומק נוסף
ידוע כי במרכבה שראה יחזקאל היו 4 דמויות. ביחזקאל (א, י) נאמר: "ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין לארבעתן ופני שור מהשמאל לארבעתן ופני נשר לארבעתן".
נ. א. ש. ב.
נקדש את שמך בעולם
נשר אריה שור בן-אדם
קיימים ביצירה 4 עיגולים בהירים שבתוכם 4 האותיות הנז', עיגולים אלו הם האופנים, "כי רוח החיה באופנים". אופנים אלו הם שנושאים את המרכבה. המרכבה – היא העולם הזה, כי ע"י העולם הזה מתגלה כבודו של אדון הכל ביקום ובכל הקוסמוס.
מדוע נבחר ספר דניאל להיכתב ביצירה זו?
ספר דניאל נחשב לספר חתום, שהגישה אליו קשה, אם בגלל השפה הארמית השולטת בו, ואם בגלל המושגים הבלתי מובנים שבתוכו.
יש בספר זה שני רעיונות בולטים: הצמדות לתורת ישראל וקידוש ה' ברבים, וכן קץ הפלאות.
הרעיון של קידוש ה' מתבטא במעשה של דניֵאל וחבריו, מן הגולים לבבל בימי נבוכדנצר. הם הובאו לחצר המלך, תפשו משרות חשובות במלכות ומילאו בנאמנות את תפקידיהם, אך לא רצו לעבור על חוקי תורת ישראל. הם סירבו לאכול ממאכלי הגויים ולשתות את יינם, ולא עבדו ע"ז, והם ניצלו בדרך נס מהעונשים החמורים הכרוכים בעבירות אלו.
החלק השני, העוסק באחרית הימים ובחיים שלעתיד לבוא, נעשה במשך הזמן לאבן פינה בתורת המסתורין בישראל, ובהתפתחותו של רעיון ביאת המשיח, והאמונה בתחיית המתים.
אי לכך ספר דניאל נחשב לגילוי אורו של הקב"ה בעולם, גילוי המהווה את הרעיון היסודי של היצירה, "ונגלה כבוד ה'", "וראו כל בשר…".
ישנם דברים נסתרים אחרים העוסקים בסדר הכתיבה ובכיוון הכתיבה. עוד יגיע הזמן ואלה יתגלו, "אשרי המחכה…".
