תיאור
המקור: נסיון העקידה (קריאת התורה ליום שני של ראש השנה).
הדגם: בעל תקיעה תוקע סמוך לכותל, עומד בחיל ורעדה, עוצם עיניו ומתרכז בקול השופר.
ממקום זה, מהכותל, לא זזה השכינה עולמית. מיוחד הוא בזכות נסיון העקידה. בזכות מסירות נפשו של יצחק ביום ראש השנה הבטיח הקב"ה: "תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק", "בו חטא בני יעקב אני סולח".
הסבר עמוק ומתומצת
המספרים הם בעלי משמעות, מרמזים על עיקרי ראש השנה:
א. "והיה ה' למלך על כל הארץ".
ב. "ותשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה".
ג. עקידת יצחק.
ד. התפילה "זכרנו לחיים…".
ראשו של התוקע בנוי בדיוק מ-39 מילים. מספר זה מסמל את הביטוי "ה" (26) אחד (13)".
גם בכותל, כל המילים הכתובות בצורה מאוזנת ובאלכסון הוא 39, מספר המילים היורדות בכותל מלמעלה למטה הן 39 בדיוק. בחלק זה המספר מבטא גם ט"ל (39) של תחיה הבא מלמעלה, לו אנו זוכים בזכות חסדי ה' ורחמיו.
אם נתבונן היטב בכותל, נגלה שהוא בנוי מ-45 אבנים המסמלות את המילה "אדם" (45).
מספר האבנים השלמות בכותל הן 32, ומסמלות את המילה 'לב" (32), "ולעבדו בלבב שלם".
סיכום רעיון פנימי של הכותל. האדם (45) עם לב (32) שלם הוגה את הביטוי "ה' אחד" (39), וזוכה לטל (39) של תחיה, עפ"י מה שנאמר (יחזקאל יח, לב) "והשיבו וחיו…".
הכותל בנוי מ-6 שורות העוברות ביצירה מצד לצד ומבטאות גשמיות (כמו ששת ימי המעשה), ובפסגה נמצאות השורות 8,7. שורות אלה הן רוחניות ומבטאות קדושה בטבע וקדושה מעבר לטבע.
האותיות הקיצוניות בתחילת כל השורות, בצד ימין: ב, ו, נ, ע, ו, (א), ב, ערכן יחד 136. מספר זה בא לרמוז על הערכים הבסיסים של דבקות בבורא, שהם: צום = 136, קול = 136, ממון = 136. כפי שמוזכר בתפלה הידועה "ונתנה תוקף": "ותשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". ה"א" שבתוכן רומזת לקב"ה, יחידו של עולם.
האותיות הקיצוניות שבסופי השורות, בצד שמאל: מ, מ, מ, ה, כ יוצרות סכום של 145.
מצד ימין ערכן 136, מצד שמאל – 145, יחד 281 כמנין "אפר", רומז לאפרו של יצחק אבינו, כפי שאנו אומרים "…כאילו אפרו צבור ומונח על גבי המזבח… ותביט באפרו לרחם עלינו… ותזכנו לחזור בתשובה שלמה…".
האות כ (20) הקיצונית השמאלית מצטרפת למספר 281, ויוצרת סכום של 301, כמנין המילה "אש" שגם לה יש משמעות לכל ענין עקידת יצחק – אש העקידה.
המספר 301 יכול לרמוז גם לביטוי החשוב: "אהוב למעלה ונחמד למטה". (301) ר"ת של הביטוי הזה הם "אלול". ביטוי זה מסמל שלמות במצוות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו.
השופר
השופר בנוי מ-26 מילים כמנין שם הוי-ה שם הרחמים, המבטאות את הרעיון "עלה א-להים (דין) בתרועה, ה' (רחמים) בקול שופר".
שם היצירה עתה ברור יותר, "שמע" מבטא את הפסוק "שמע ישראל… ה' אחד". ו"קולנו" מבטא את הרעיון של קול, צום וממון.
"עיקר תקיעת שופר לבטל שנאה ולעורר אהבה, אחדות ושלום".