מן ההקדמה:
"הדורות הראשונים הנחילו לנו אוצרות רוח, מסורת וחכמה נפלאה שמקורן במעמד הר סיני. אוצרות רוח אלה מועברים מדור לדור לנצח.
כלים לאצור את הרוח
כלים נאים נבנו לשמור את הרעיונות הנאצלים. החכמה היהודית תמיד עברה ע"י כתיבה בקולמוס. אמצעי זה משמש כמנצח מוביל ביצירות ה נפלא-אות הקולמוס "תופר בגדים" – תיקונים להלביש את העצמה היהודית. היצירות הכתובות הן מעין כיסוי למזבח שהעיקר בו הוא אש
התמיד אשר רבצה תחתיו. כך אש הרעיונות הוצפנה "מתחת" לדגם, לצורה ולסימנים אשר בכל יצירה ויצירה.
חשיבות הסימנים
"ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם", אמר רב חסדא אין התורה נקנית אלא בסימנים,שנאמר "שימה בפיהם" אל תקרי "שימה" אלא סימנה (עירובין נד, ב).
בעל "תורה תמימה" (דברים לא, יט) מסביר גישה זו, "מדרכי חז"ל עשות ציונים וסימנים ורמזים ואסמכתאות בתורה דינים ידועים ומקובלים… כי כך הוא מטבע הזיכרון כשיש איזה רמז, סימון לדבר,זוכרים את תכלית הענין הרמוז והמסומן.
וכן אמרו בשבת (קד, א), "עשה סימנים בתורה" ובערובין (כא, א) אמרו "ויותר שהיה קהלת חכם, עוד לִמַּד דעת את העם", אגמריה (לִמְּדוֹ) "בסימני טעמים". חשיבות גדולה ותועלת מרובה ראו רבותינו בסימנים וברמזים. יש להדגיש כי הרעיון והמסר הם העיקר. הם אכן מופשטים! וכאילו הרעיונות מצאו מקום, מצאו כלים לנוח בתוכם. כאילו מצאה הנשמה מקום בגוף הפיזי."
לפרטים נוספים ולרכישת הספר צרו קשר בטל': 054-4491118
או במייל: bar-ami@bezeqint.net
להורדת הספר בפורמט דיגיטאלי:
כמו כן ניתן לצפות במגוון היצירות ובהסבר מפורט על כל יצירה מתוך הספר
בקטלוג היצירות באתר