הכתב שבלוחות

הכתב שבלוחות – ערך איתיאל

כתובים משני עבריהם."מ"ם וסמ"ך בנס היו עומדים"

מה המיוחד בכתיבה שעל הלוחות?

הבה ונעיין בכתובים אודות הכתובים שבלוחות הראשונים..בדברים פרק ט' מתארת התורה

"וַיִּתֵּן ה' אֵלַי אֶת שְׁנֵי לוּחֹת הָאֲבָנִים כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אלוקים וַעֲלֵיהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל: וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה נָתַן ה' אֵלַי אֶת שְׁנֵי לֻחֹת הָאֲבָנִים לֻחוֹת הַבְּרִית" (דברים ט').

לוחות אלה,  ידוע כי נשתברו כאשר משה ירד וראה את העגל והמחולות כפי שמתואר:

"וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ וּשְׁנֵי לֻחֹת הַבְּרִית עַל שְׁתֵּי יָדָי: וָאֵרֶא וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַה' אלוקיכֶם עֲשִׂיתֶם לָכֶם עֵגֶל מַסֵּכָה סַרְתֶּם מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶתְכֶם: וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם מֵעַל שְׁתֵּי יָדָי וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם" (שם).

בפעם השנייה  משה עולה להר עם לוחות חדשים ושם נאמר:

"בָּעֵת הַהִוא אָמַר ה' אֵלַי פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ: וְאֶכְתֹּב(הקב"ה אומר זאת) עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן: וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים וָאֶפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וָאַעַל הָהָרָה וּשְׁנֵי הַלֻּחֹת בְּיָדִי: וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל וַיִּתְּנֵם ה' אֵלָי" (דברים י').

בשני המקורות שמנו לב כי יש הדגשה על הכתיבה. וכן בספר שמות אנו מוצאים פסוקים מקבילים :

"וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אלוקים " (שמות ל"א)… וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים : וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אלוקים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אלוקים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" (שם, ל"ב).

מה המיוחד בכתב שהיה על גבי הלוחות? כתובים משני עבריהם.

פשט הכתובים מצביע במפורש על עניין לא אנושי הקשור לכתב עצמו  : "אמר רב חסדא: מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין" (שבת דף קד ע"א). רש"י  מסביר "שהיה החקק נוקב את כל הלוח, ולפיכך היו מ"ם וסמ"ך בנס" שהרי אין מה שיחזיק את החלק הפנימי של אותיות אלה, שאיננו יכול להיות מחובר ללוחות עצמם. רש"י הוסיף נס נוסף "משני עבריהם – היו האותיות נקראות, ומעשה נסים היה" (שמות ל"ב טו). משמע מדבריו שלא רק שהאותיות הסתומות היו עומדות באוויר אלא שאפשר היה לקרא את הלוחות משני עבריהן, באותו כיוון למרות החקיקה מצד לצד. (עיין גם אבן עזרא במקום ועיין בדברי "אור החיים" ולעומתו ב"גור אריה").

יתכן לומר כי שתי האפשרויות יתכנו, שהרי היו לוחות ראשונים ולוחות שניים כל אחד מהם היה כתוב בכתב אחר. אומנם הנס השני היה גם בלוחות ראשונים וגם בלוחות שניים וזה פשר ההדגשה " וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן ". ההדגשה היא כפולה. הלוחות השניים מתאימים ללוחות הראשונים בתוכן (במכתב) ולא בכתב. גם הלוחות השניים נכתבו בצורה ניסית, לכן אף על פי שמשה מספר את הדברים הלשון היא " וַיִּכְתֹּב" ולא "ואכתב" (השווה לפסוק ב, שם).
( לעיין עוד בסוגיה בירושלמי שקלים פ"ו ה"א ובמשנה אבות פ"ה מ"ו).