האות כ' האות ה-11 רומזת לכף יד, לעשייה, וצורתה צורת כף יד קעורה. כאילו רואים את קוי המתאר של כף היד את האצבע והבוהן יחד. היא רומזת גם למקום שהוא מכוסה.
היא רומזת לחיבור של המחשבה והחכמה אל צד המעשה.
אפשר לראות את האות :"כ" כחיבור של 2 ידיים של "י" ועוד "י" אז נוצרה הבריכה של השפע, ונוצרה האות "כ"
אכן האות "יו"ד" ערכה 20 בדיוק כמו האות "כ" הנה המחשבה יוצאת אל הפועל. הכ"ף היא גם הרחבה של האות :"ב" המסמלת :"ברכה" והברכה היא במעשי הידיים כפי שנאמר :"וברכך ה' א-להיך בכל אשר תעשה" (דברים טו יח)
האות "כ" ערכה :"עשרים " כערך המילה : "מעשיר"
מצד אחד מסמלת עשיה גשמית ומצד אחר מביעה היא את הצד העליון של ה"כתר"
גם נמצא כי המילה "כתר" ערכה 620 ובמקביל המילה: "עשרים" גם היא ערכה 620 והמילה "עשרים" רומזת לאות כ" שערכה "עשרים" (20). האות "כ" היא גם האות הראשונה של המילה: "כתר"
האות :"כ" מבטאת נחת, "טוב מלוא כף נחת"(קהלת ד ו) מהו הנחת האמיתי ? הוי אומר חיבור של מציאות ובתוכם ערכים הרוחניים.
"נחת" הן אותיות : :"חתן" ברמה הפשוטה אפשר להסביר כי מטרתו של החתן "לרדת" לנחות" לכיוון אשתו כפי שנאמר : נחית וסיב איתתא אולם עומק הענין הוא כי הנמה המבטאת את הדרגה הרוחנית הגבוהה יורדת אל העולם הזה "בנחת" ומתחברת עם הגוף הגשמי כחיבור חתן וכלה.
המספר 20 הוא כפולה של המספר 10. כאשר המספר 10 מבטא את 10 הספירות. וקיימות 10 ספירות המוגדרות כ-10 ספירות של אור ישר ו-10 ספירות של אור חוזר.
הקשר בין המספר 620 והאות: "כ" ראינו לעיל. דרגות גבוהות ראינו המיוצגים ע"י המספר 620:
כידוע יש ביהדות תרי"ג 613 מצוות מדאורייתא ו-7 מצוות מדרבנן יחד כלל המצוות: 620 כמניין: "כתר".
המספר: 620 רומז לביטויים גבוהים מאוד ביהדות:
ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד".
"המלך ה' צ-באות".
"נשמה טהורה".
"חכמה בינה ודעת".
האות "כ" – "כף", היא האות הקרובה ביותר למילה: "כִּפָּה" המסמלת יהודי שומר מצוות. המלה: "כפה" אפשר להבין כי נלקחה מלשונות אחרים, אולם אם המלה הזאת התקבלה בלשון העברית, כנראה יש לה "זכות"…. מאין? למה היא רומזת?
המקור הוא מעמד הר סיני, בזמן שהצהרנו: "נעשה ונשמע"! על מעמד זה נאמר "כפה עליהם הר כגיגית.." (עבודה זרה ב ע"ב)
הכיפה מחברת אותנו עם המעמד הזה ואנו נמצאים תמיד לרגלי הר סיני. יש הרואים בכיפה את ההצהרה, יש משהו מעל ומעבר השכל והבינה שלנו. נראה כי שני הפירושים חד הם!
כוח הנפעל
כ"ף – כוח הפועל ר"ת כח פועל המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית" "כתר" מתקבל רק אם יש "כל" והנובע מהאות "י" מחכמה. בספר תיקוני הזוהר נאמר: "כתר עליון איהו כתר מלכות". אין מלך ללא כתר. כתר הוא הרצון הפשוט שמתגלה במלך, הוא בסוד הכתר להיטיב לנפעל. כוח זה ניצב תמיד בכל אחד ממפעליו.
"כפה עליהם הר כגיגית- קביעת אהבה רבה. כמו אדם שמצפה לחברו באהבה רבה, הגילוי בעצמו כאילו הכריחו את הנפש להיות באהבת הבורא "כ"ף" הוא "כתר".
האות :"כ" היא האות הכופה את העולם הפיזי ונותנת להם צורה. צורת ה: "כ" דומה לאות: "ב" שניהם כוחות בונים וכן האות: "כ" היא הרחבה של האות "ב" 2-20 ה:"כ" פי עשרה מהאות הבסיסית: "ב".
יש קשר אמיץ בין האות "ב" לאות " כ" כאשר האות: "ב" רומזת לבינה שזה סוד כוחה של האישה. "תבונה יתרה ניתנה באשה" והיא האות הבונה בית המסמלת בנין כי כל בנין משולב מפרטים (מלבנים וחומרים רבים המשתתפים ביחד…) והתכונה הזאת תבוא ליישום של חיבור הפרטים להיות מציאות חדשה בעולם. ולכן כאילו האות: "כ" רומזת ל: "כפיה" יצירת דבר חדש בעולם הכופה את המציאות שהיתה קיימת לפני כן להיות מציאות אחרת. ע"י הכפייה של חומרים בעולם אפשר להגיע לאחת משתי הכפות אשר תמיד עומדות מול עינינו: כף זכות או כף חובה. לכן צריכה התבוננות עמוקה כדי להכריע את המציאות לכף זכות ולא להיפך והדברים אמורים להיעשות ע"י ניקיון כפיים דהיינו : יושר ונאמנות, אדם צריך לרחוץ בניקיון את כפיו לטהר את עצמו ונזהר מכל דבר חטא…
האות כ" משמשת אות יחס במובן של "כמו" כ"ף הדמיון גם נאמר בחומש ויקרא י"ד, ט"ו כאשר האדם מגלה חשד של נגע בביתו, בא אל הכוהן ואמר בזו הלשון: כנגע נראה לי בבית" התורה מדייקת ואומרת כי המודיע יקפיד על לשונו ולא יאמר: "נגע" נראה לי …" אלא "כנגע…" הכוונה היא לא לחרוץ דין סופי שאכן אלה הם הדברים, על האדם להיזהר בלשונו, ותמיד להסס ולא להיות יותר מדי בטוח בעצמו גם מפאת הכבוד וגם פן יפתח את פיו לשטן מחשש שמא יימשך העניין במציאות… (נגעים י"ב ה' תוספות יו"ט)
כאן גם צריך להשתמש במידת הזהירות כי האות: "כ" מסמלת גם שוויון ודיוק מצאנו פסוק מעניין (מלכים ב' ג' ז') כמוני כמוך, כעמי כעמך כסוסי כסוסיך…"
האדם יבחין אימתי זה רק דמיון ואימתי מציאות היא, ולכן אנו חוזרים אל הבסיס אל תכונת הבינה היודעת להבחין היטב בין הדברים הנז' (תזכורת: האות "ב" רומזת גם לבחירה..)
הסנהדרין בלשכת הגזית ישבו בצורת חצי גורן המזכיר את האות "כ". לסנהדרין תפקיד נכבד ביותר: להכריע ולהחליט ולהיות דומים לבית מדרשו של משה רבינו, ולהם הסמכות העליונה בדיוק כמו משה רבינו המייצג את דבר הא-לוקים בעולם. תפקידם וסמכותם של הסנהדרין מגלה את עוצמתם הרוחנית הגבוהה השווה בערכה לכוחו של משה אבי הנביאים. כביכול קבלו כאן בעולם התחתון סמכות והאצלה מהעולם העליון. בעל מגן דוד מנסה להשוות זאת כאילו אדם מחזיק "כף" בידו ולוקח ע"י הכף מן הקדרה הראשית אל תוך הקערה אל העולם הזה. כאן יש להבליט ולהזכיר כי מידת המלכות רומזת לבית קיבול לשכינה לכן האות "כ" רומזת גם לשכינה שהיא כפופה וסוככת על עם ישראל שלא יאונה להם רע "כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף.." האות כ" יש לה שתי צורות. ה"כ" הכפופה רומזת לבית קיבול המקבלת שפע עליון והאות "ך" הפשוטה רומזת להורקת השפע, היא משמשת כ"כ" הדמיון על פי המשל העמוק של הרדב"ז בהתייחסו לאות: "כ" משל למה הדבר דומה? למלך שנטע פרדס נאה עד מאוד ונחמד למראה. ונטע בו כל מיני אילנות טובים ובהם פירות מתוקים וכל מיני זרעים ודשאים אשר פרים למאכל ועליהם לתרופה וכמה מעיינות מים ערבים ומתוקנים, לא חסר כל בו. חשש המלך, שלא ייכנסו רבים אל הפרדס לראות יופיו ומה טובו ויהרסו לעלות ונפל ממנו רב. מה עשה? חיבר לאותו פרדס חתיכת שדה נאה ונטע בה מכל מה שיש בפרדס, ואמר: הזוכה לראות, מבין בדומת חתיכת השדה ובתמונתה כי היא דמיון הפרדס ועל כן נקראת תמונה.
האות "כ" רומזת לדמיון או לביטוי "כביכול". יש מאנשי הסוד אשר הסבירו את הביטוי: "כביכול" לרעיון "כ"ב – יכול" ע"י 22 האותיות הכל יכול, יכול ליצור הכל!
אם נבוא לדרוש את המילה: "יכול" פרק זאת לאתיות ונדרוש מילה זו נוטריקון: לי – כ"ו" פירוש: "לי הוי'ה" אז מובן "ה' לי לא אירא מה יעשה לי אדם…" (תהלים קי"ח ו)
נאמר ללא ספק על האות הזאת "כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת"(במדבר ז י"ד ועוד מקומות..) ועוד נאמר: "טוב מלוא כף נחת.. (קהלת ד,ו)