נדיר , לעיתים לא קרובות אנו קוראים את פרשת האזינו בין יום הכפורים וסוכות והשנה היא משמעותית במיוחד."האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי" . משה חוזר על הביטויים שמים וארץ בהרבה מקומות ורואה קשר אמיץ ביניהם.
אנו נמצאים כיום בנקודת האמצע, הולכים אנו מחיל אל חיל. ביום כפור עסקנו בענינים השמיימיים בענינים רוחניים, לא אכלנו לא שתינו, היינו לבנים כמו מלאכים רוב או כל הזמן שהינו בבית הכנסת, ועתה לוקחים אנו את הכוחות הרוחניים ומשלבים אותם לעניינים הגשמיים. הסוכה עשויה מחלקים ברורים ביותר מן הטבע, ארבעת המינים מהצומח, אוכלים ושותים בסוכה , ישנים בסוכה , כל החומר של גופנו משתתף במצוות חג הסוכות. מחברים אנו בימים אלה שמים וארץ.
הגאון מוילנא היה כידוע מחמיר גדול בדיני סוכה ובכל המצוות שקשורות לחג הסוכות. ארבעת המינים, שמחה , הכנסת אורחים, אושפיזין וכו. ביותר היה מדקדק באתרוג מהודר הדר שבהדר! בזמנים ההם עדיין לא היתה מסילת ברזל וכמובן לא היו מכוניות מטוסים, היו שליחים יוצאים מוילנא ונוסעים בעגלות בסוסים בעוד מועד עוד בקיץ בדרך רחוקה לקנות אתרוגים כשרים.
פעם אחת יצאו השליחים חפשו וחפשו מה מתאים לגאון, וחזרו בידיים ריקניות. הדבר הזה עשה רושם גדול בוילנא וטכסו עיצה מה לעשות? החליטו לכתוב אגרות לכל הקהילות וגם שליח מיוחד שישתדל בכל כוחו להשיג אתרוג כשר לפחות אחד בשביל הגאון שיעלה כמה שיעלה..
הפעם השליח הצליח ! במקרה פגש ביהודי שרכש לעצמו אתרוג יפה ביותר. ניסה השליח לשכנע את האיש שישלם לו כסף רב עבור האתרוג, והאיש לא משתכנע בכל הון שבעולם! לא היתה ברירה גילה השליח לאדם כי הוא צריך את האתרוג לגאון מווילנא. כששמע היהודי הופתע מאוד ואמר- אני מוכן למסור את האתרוג שלי בלי פרוטה אחת.
אבל בתנאי אחד: "השכר של הברכה של הגאון ייזקף לזכותי"
הסכים השליח לדברי בעל האתרוג, קבל אותו ממנו ורץ מלא שמחה חזרה לעירו להביא לגאון את האתרוג..כולם שמחו, רק השליח היה בלב שבור, איך יגלה לגאון את התנאי…?בערב סוכות שנזכה להתנהג כך תמיד אמן.!
נכנס השליח לגאון והחל לבכות…וסיפר לו על התנאי..
להפתעתו של השליח שמח הגאון שמחה גדולה ואמר "התהילה לשם יתברך, כל ימי חיי הייתי מצפה וממתין לכך, שאוכל לקיים לפחות מצוה אחת כפי שצריך, שלא על מנת לקבל פרס"!!!
בימים אלה, לאחר יום הכפורים, אנחנו מקיימים הרבה מצוות, נשתדל לקיים אותם כהלכה, ולהגיע לרמה הגבוהה ביותר, "שלא על מנת לקבל פרס". לעזור וחבר, לאהוב זה את זה, בלי לבדוק בכל שעה :"מה יצא לי מזה, מה אני מרוויח.." הרווח האמיתי הוא העשייה.. ככל שזה טהור יותר ללא נגיעות אישיות כך ערך כל דבר שאנחנו עושים בחיינו הוא בעל ערך גדול מאוד "
ולוואי ונזכה להתנהג כך תמיד… ברמה הזאת!
והמוטיב המרכזי של ארבעת המינים הוא לחבר את כל שכבות הציבור, ללא הבדל בין יהודי ליהוד, השלמות של עם ישראל הוא בחיבור שבין כולם. חסר אחד המינים חסר לנו קשר עם איזה יהודי מכל מיני סיבות חסר בשלמות של עם ישראל. זכו אלה שהקב"ה שם חלקם בתורתו, והייתה להם סייעתא דשמייא לשבת וללמוד תורה בבתי מדרש, אבל צריכים הם לדעת שהמטרה היא ללמוד על מנת ללמד.. להתחבר לכל יהודי לאגוד את עצמם עם כל יהודי כפי שהאתרוג מחובר לייתר המינים ,
אז תהיה השמחה שלמה, אז יהיה לנו חג שמח!