בס"ד
הרהורים לימים נוראים:
נכנסים לימים נוראים, לראש השנה לעשרת ימי תשובה וליום הכפורים…ואנו נזכרים: בגן לימדו אותנו "ראש השנה…תפוח בדבש" "ציור של שופר" ועוד….לימדו אותנו מושגים חשובים …והנה עוברת עוד שנה ועוד שנה ונשארנו ב"רמת-גן" ומדוע לא נתפתח ונעלה ל"גבעתיים"?
מהו ראש השנה?
נבדוק מה מקובל? ומה אנו בד"כ עושים ביום זה?" מקפידים לכוון בתפילה: "ובספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה וישועה ונחמה וגזרות טובות נזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך ישראל לחיים טובים ולשלום"
צועקים: תן לנו פרנסה טובה…" כתבנו בספר מזונות ופרנסה טובה…." ועוד יותר….במיוחד בקטע זה ממליצים לכוון ולומר בלחש: "יה"רמ או"א שתתן לי ולבני ביתי ולכל הסומכים על שולחני היום ובכל יום ויום מזונותי ומזונותיהם בכבוד, בזכות שמך הגדול והנורא "די-קרנוסא" הממונה על הפרנסה". לא מצאנו בשום "אבינו מלכנו" סיוע עח ידי כוחות נוספים כדי להגיע אל התכלית כגון כאן כדי להגיע לפרנסה טובה… גם לא בכגון "החזירנו בתשובה שלמה לפניך…"
ומי שלא ראה "התחרות" לקניית התפילה על הפרנסה בבתי כנסת אחדים לא ראה התחרות מימיו…עד עשרות אלפי שקלים…!!!!
וכבר צעקו מנגד אנשי הסוד והתריעו : (בצורה קצת מוגזמת) : הני כלבי חציפי דקריין: "הב-הב". דומים מתפללים אלה "לכלבים החצופים הקוראים תן-תן" עומד יהודי בשעה קדושה זו ומהרהר על ה"בורסה שתעלה" "מצב הדולר השנה" עושה סימנים בליל ראש השנה לשנה טובה ומתוקה כדבש ועוד…
מה הבעיה? למה לא?
דומה לאותו סיפור חסידי על הנער ששב הביתה בוכה…שאלו אביו "ולמה"? וסיפר הנער כי במשחק המחבואים שיחק עם חבריו ואף אחד לא בא לחפש אותו"
התעורר מיד אותו יהודי וצעק: גיוולד! הקב"ה מציץ מבין החרכים ומחכה שנמצא אותו ונסתכל עליו…ואנחנו…"
מה "מצפה" הקב"ה מאיתנו בראש השנה?
וכך לשונו החדה והשנונה של תיקוני הזוהר:
תיקוני זוהר תקונא שתיתאה דף כב עמוד א
"ויפן כה וכה – מציץ מן החרכים- אלו עשרת ימי תשובה וירא כי אין איש ועוד משגיח מן החלונות אלין חלונות דבי כנישתא דאבא ובנוי אינון בבית הכנסת אסירן ואיהו בכל יומא אשגחותיה עלייהו ויהיב לון מזונא ויפן כה וכה אם אית מאן דיתער בתיובתא לתברא בית אסורין דילהון הדא הוא דכתיב (ישעיה מ"ט) לאמר לאסורים צאו ולאשר בחשך הגלו ויפן כה וכה וירא כי אין איש אלא איש דרכו פנו בעסקין דילהון באורחין דילהון איש לבצעו מקצהו בבצעא דהאי עלמא לירתא האי עלמא ולאו אינון מסטרא דאלין דאתמר בהון אנשי חיל יראי אלקי"ם אנשי אמת שונאי בצע אלא כלהו צווחין בצלותין ביומא דכפורי ככלבים הב הב לנא מזונא וסליחו וכפרה וחיי כתבנו לחיים ואינון עזי נפש ככלבים דאינון אומין דעלמא דצווחי לגביה ולית לון בשת אנפין דלא אית מאן דקרא ליה בתיובתא דיחזור שכינתיה לקודשא בריך הוא דאיהי מרחקא מיניה למהדר לגביה ואדמיין לכלבים דאתמר בהון ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם ואינון ערב רב דכל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין ועוד אינון שאלין מזונא וכסויא ועונה דאיהי עונת זוגייהו דאתמר בה שארה כסותא ועונתה לא יגרע ולא אית מאן דשאיל מזונא דאיהי תורה שארה דשכינתא ואיהי אימא עלאה דאתמר בה ואל תטוש תורת אמך כסותה …
(תרגום לא מילולי, אלא רעיוני. בעשרת ימי תשובה, הקב"ה מציץ מהחרכים לבתי כנסת של עם ישראל "ויפן כה וכה וירא כי אין איש שמבקש אותו, את הקב"ה אלא כל אחד מבקש לעצמו רוצה להמשיך ולרשת את העולם הזה והם רק צועקים בתפילות הימים הנוראים כמו כלבים "הב הב" תן לנו… תן לנו מזון וסליחה וכפרה וכתבנו לחיים טובים והם עזי נפש- חצופים כמו כלבים ללא בושת פנים… ודורשים "שארה כסותה ועונתה" שלא יחסר להם מזון… ואינם חושבים על השכינה…)
והנה היום הזה "זכה בו " יצה"ר והשכיח את עיקרו של יום.
מהו אם כן עיקרו של יום?
אמר הקב"ה תקעו לפניי בשופר כדי שתמליכוני עליכם…" הוא היום ה"אחד" של השנה…. מה הוא יכול לסמל? אם נזכר בפסוק : ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" נראה כי המושג "אחד" פירושו אחד ויחיד, יחידו של עולם! הוא יום שצריך להיות מוקדש להמלכת האחד והיחיד על כל יחיד ויחיד ועל כל העולם כולו.
המעיין ב תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז עמוד א
ימצא..כי יתר החגים יש בהם סימנים לברכה "כדי שתתברך לכם תבואה" "כדי שיתברכו לכם גשמי ברכה" אבל ראש השנה בפירוש: כדי שתמליכוני עליכם" וכך נוצר בלבול חמור וממשיכים אנו לחפש את הברכות האישיות ואיחולים לבביים….
" תניא, אמר רבי יהודה משום רבי עקיבא: מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח – מפני שהפסח זמן תבואה הוא. אמר הקדוש ברוך הוא: הביאו לפני עומר בפסח, כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות. ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת – מפני שעצרת זמן פירות האילן הוא, אמר הקדוש ברוך הוא: הביאו לפני שתי הלחם בעצרת, כדי שיתברכו לכם פירות האילן. ומפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג – אמר הקדוש ברוך הוא: נסכו לפני מים בחג, כדי שיתברכו לכם גשמי שנה, ואמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות. מלכיות – כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות – כדי שיעלה זכרונכם לפני לטובה, ובמה – בשופר."
הבה ונשנה את ה"פוקוס" , כבר קבעו לנו חכמים בתפילות את כל הביטויים הקשורים להמלכת הקב"ה בעולם….הבה ונתייחד עם המשפטים האלה בתפילה ונתחבר אליהם חזק יותר, ניתן משמעות מרוכזת לביטויים הבאים:
ואכן כל ימי עשרת ימי התשובה "לא אמר המלך הקדוש" חוזר לראש התפילה…" פירושו :"לא התפלל" וכן חוזרים ומודגשים הביטויים לאורך כל התפילות: המלך היושב על כסא.." ותמלוך אתה לבדך…"מלוך על כל העולם כולו בכבודך…""ויאמר כל אשר הנשמה באפו :"ה' א-להי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה"
והנה הפנינה שבתפילת מוסף ראש השנה "האנטיביוטיקה לנשמה", ה"יהלום שבכתר" התפילה מיוחדת… היא תפילת "עלינו לשבח…" והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" (תפילת "עלינו לשבח" במקורה נכתבה עבור תפילת מוסף שלראש השנה)
וכן קטעים נוספים: "לדור ודור המליכו לא-ל כי הוא לבדו מרום וקדוש.."ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב…."
אם כן במקום לאחל: "חג שמח" "שנה טובה" "כתיבה וחתימה טובה"
נאחל זה לזה:"שנזכה להמליך את הקב"ה כראוי"
הרהורים לביטוי :
"כתבנו בספר החיים" וכן שלושה ספרים נפתחים…
למדנו בגן ובכתה א' . שלושה ספרים נפתחים ..ספרי חיים ומתים…ואנו זועקים מתחרטים כדי…שנזכה להיכתב בספר החיים…ונזכה לעוד 365 יום של חיים… האם זה באמת הפשט שאיתו גם הבוגר ימשיך להלך? או שחייבים אנו לצאת מ"רמת-גן" ולהתעלות להבין את המשמעות האמיתית העמוקה של העניין. ומי יודע כמה אנו מפסידים בזמן שאנו מכוונים ורועדים ומבקשים אנא ה' עוד שנת חיים אחת…
הבה ונברר בכלל את המושג :"חיים"
אין ספק כי המושג :"חיים" במושג הפשוט הוא : המשך נשימה סדירה ופעימות לב בתוך החזה, פעילות המוח וכדומה…
אולם הבה ונברר מה אנו באמת מתכוונים בתפילותינו בעיקר בימים נוראים: "כתבנו לחיים טובים"?
הבה ונמצא בפעם הראשונה את המילה :"חיים" נמצא אותה בבראשית, :וייצר ה' א/לוהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים.."(בראשית ב' ז)
"ומאן דנפח מדיליה נפח" ובדברים ד ד, מגדיר משה לעם ישראל, את המושג :"חיים" ואומר: "ואתם הדבקים בה' א/לוהיכם חיים כולכם היום"
ירמיה פרק י' פסוק י' אומר :"וה' א/לוהים אמת הוא א/לוהים חיים ומלך עולם…"בפרק י"ז פסוק י"ג ממשיך הנביא ירמיה ואומר "….כי עזבו מקור מים חיים את ה'"
תהילים פרק ל"ו פס' י' כי עמך מקור חיים באורך נראה אור"
משלי פרק ג' , יח :"עץ חיים היא למחזיקים בה .."
משלי פרק ח' ל"ה: כי מוצאי מצא חיים ויפק רצון מה' "
משלי יד, כז:"יראת ה' מקור חיים.."
הנביא יחזקאל מבהיר יותר את המושג: של "חיים" על פי מה שנאמר בויקרא פרק כ"ח לו: ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אני ה'"
אין חיים – אלא דבקות בבורא!
להיות קשור לרבונו של עולם, לחוקיו לתורתיו
– אלו הם החיים , בפשט!
יחזקאל הנביא מבהיר ביותר את המושג "חי" בפרק י"ח. (אין כאן מקום לצטט את כל הפרק אולם חלקים ממנו נצטט ומהמעט נלמד על הכלל…)
בפסוק י:"בחוקותי יהלך ומשפטי שמר לעשות אמת , צדיק הוא, חיה יחיה נאום א/דני א/לוהים:
בפסוק כ: הנפש החוטאת היא תמות….ומיד בפסוק הבא.."והרשע כי ישוב מכל חטאותיו אשר עשה… ושמר את כל חוקותי ועשה משפט וצדקה חיה יחיה, לא ימות
ובפסוק הבא כב: כל פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו בצדקתו(בזכות צדקתו) אשר עשה- יחיה !
ומכריז הבורא: בפסוק כ"ג: החפוץ אחפוץ מות רשע נאום א/דנ' א/לוהי' הלוא בשובו מדרכיו –וחיה! ועוד ועוד…מומלץ לעיין בפרק בשלמותו כי להבין יותר מה הכוונה "חיים" ומה הכוונה :"מוות"
גם הנביא עמוס בפרק ה' פסוק ד' אומר : "כי כה אמר ה' לבית ישראל :דרשוני וחיו"!
הנביאים חוזרים ומדגישים, אין חיים אלא קשר עם בורא עולם אשר נפח בנו נשמת חיים, ללכת בדרכיו ולדבקה בו, כי הוא חייך ואורך ימיך….כפי שאמר לנו משה רבנו בתורה הקדושה. (דברים פרק ל, כ:)" לאהבה את ה' א/לוהיך לשמוע בקולו ולדבקה בו כי הוא חייך ואורך ימיך…"
מדרש רבה בא לנו לעזר ולסיוע להבין משמעות של חיים, אומר זאת בצורה בולטת ומדגישה.(מד"ר ויקרא פרשה לה):"אמר רבי חנינא בר פפי אמר להם(הקב"ה לישראל)אם שמרתם את התורה הריני מעלה עליכם כאילו עשיתם עצמכם ועשיתם אותם. תני רבי חייא :"…הלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא !" ועוד יותר מגדיר רבי יוחנן את עיקר החיים ואומר :"הלומד שלא לעשות נוח לו שנהפכה שלייתו על פניו ולא יצא לאויר העולם…" מבהיל! צא ולמד מה הם חיים!
אם כן:
מה נתכוון בבקשתנו בימים נוראים כאשר נבקש:"כתבנו בספר חיים טובים"? נתכוון: תן לנו אבינו מלכנו, את הסיעתא דשמייא לעבוד אותך השנה יותר מאשר בשנה שעברה, כי חיינו הם חיים, אך ורק אתך! כפי שנאמר: "וחיי עולם נטע בתוכנו..תורת חיים…"
כל בקשותינו וכל החיל ורעדה שאנו מתרגשים בימים נוראים הם כדי לזכות בחיים שנאמר עליהם ואתם הדבקים בה' א/לוהיכם חיים כולכם היום"!
שלושה ספרים נפתחים בראש השנה ועל פי ההתכַּוְננות שלנו בתחילת השנה, בראש השנה, אנו זוכים. על פי איתערותא דלתתא נזכה לאיתערותא דלעילא" . לכן המושגים הם ספר של צדיקים ובינונים ורשעים.
הצדיקים..ימשיכו בחיי הצידקות שלהם ונחתמים מיד לחיים..שוב מה זה :"חיים"? המשך דבקות בה'! והרשעים שאינם מתעוררים בימים נוראים נחתמים מיד למיתה..לצערינו להמשך חיים פיסייים קלוקלים ללא רוחניות ללא דבקות בנותן הנשמה….
כל אדם צריך להחשיב את עצמו לבינוני וימשיך ויתחזק , לטהר את עצמו, לנקות את עצמו מעבירות שבין אדם לחברו, ובין אדם למקום, ירבה בתחנונים להיות קשור בקודשא בריך הוא…ואז יזכה להיכתב בספר החיים, פירוש: בספר עובדי ה' ההולכים בדרכיו ודבקים בו!!!!!
מה המיוחד בימים אלה? הרי כל יום אנו מבקשים השיבנו ..סלח לנו…ועוד…"?
אנו עומדים בתחילת השנה, "הכל תלוי בראש" משלו משל לאדם היורה חץ או יורה בכלי ירייה, כל סטייה בידיו שלא מכוונת אל המטרה, תגיע בסופו של דבר רחוק מהמטרה..לכן אנו נדרשים עם תחילת השנה להשתדל להתאמץ לבקש ולהתחנן, אנו מבקשים השנה , רבונו של עולם, חיים הקשורים אך ורק אליך, שנזכה לקדש את שמך..שנזכה לראות לפנינו תמיד כל השנה, את הביטוי: "שויתי ה' לנגדי תמיד…."
אם כך האם נוכל להתעלם ולוותר על הכוונה של חיים פיסיים?
לא ולא! חשיבותו של רגע בחיים הוא גדול לאין ערוך.
פעם אחת הייתה שיטה של ריפוי, שכל אחד תרם לחיי החולה שבועות או חודשים אולי גם שנים, מהחיים שלו לטובת החולה.(מסתמכים על 70 שנות חיי אדם הראשון שנתרמו לטובת דוד המלך..) מסופר כי פנו לחפץ חיים ובקשו את "תרומתו". החפץ חיים אמר :"אני תורם דקה אחת" התפלאו על "תרומתו הדלה" ושאלו אותו: "עד כאן רבינו?" השיב: אתם יודעים מה ערכה של שניה אחת בחיים ומה עוד יותר ערכה של דקה, בה אתה יכול לקנות עולם ומלואו במצוות ובמעשים טובים….
אנו מתפללים על ה"כלי" הריק והם החיים הפיסיים, ובתוכם אנו מתכוונים לנצל למלא אותם בתוכן רוחני, לחיות חיים של קדושה וקיום מצוות הבורא.. בכל עת ובכל זמן הניתן לנו, נמלא את הכלים הריקים את מספר חיינו בשמן הקודש כי בזמן שיאזלו הכלים הריקים..ייפסק השמן …("השמן" אותיות :"נשמה").
אנו מבטיחים לבורא כי נמלא את חיינו בתוכן רוחני ולזה אנחנו מתכוונים…איך אמר אותו דרשן…? בשביל מה אנחנו זקוקים לעוד שנת חיים? האם כדי שנוכל להספיק לפצח עוד
המבקש אך ורק חיים פיסיים, חיים של שנים נוספות ללא תכלית מוצהרת הרי כאילו הוא הולך למסעדה ומבקש כלים ריקים או שאשתו תגיש לו לארוחת הצהריים כלים ריקים…עולם ללא תכלית..מי צריך זאת…?
הבה ונבאר עתה את בקשותינו:
"כתבנו בספר החיים, למענך א/לוקים חיים" הבה ונזיז את הפסיק, ונתכוון: כתבנו בספר החיים למענך, א/לוקים חיים! והמשמעות תהיה: אנו מבקשים להיכתב בספר של כל אלה אשר הקדישו את חייהם למענך! רצוננו להיות כלולים באותו ספר הנקרא ספר החיים- ספר של אותם אנשים אשר חיים למענך! אנא ממך א/לוקים חיים" כי רק אתה נקרא חיים!
ומה נתכוון בליל ראש השנה כאשר אנו אומרים :"שנהיה לראש ולא לזנב" הרי הפשט ממש קשה, איך אפשר שכולנו נהיה ראשים..? הרי בלתי אפשרי..!
אלא נוכל להסביר לפחות שני פירושים מתאימים:
א) שנהיה שייכים ל"ראש" ומי הוא ה"ראש"? הוי אומר: זה רבונו של עולם! שנהיה שייכים לו, ואם לא נהיה שייכים לו, הרי נהיה לזנב..אז מה ערכנו…?
ב) שנהיה לרא"ש" עם ר"ת:
שנזכה "ל'עשות ר'צון א'בינו ש'בשמים" אמן.
והחיים הפיסיים כיצד להתייחס אליהם…
החיים הגשמיים הם כלי חשוב כמו שקית או קופסת החלב המכילה את החלב. אבל עדיין לא מצאנו אדם ההולך למכולת או לסופרמרקט ומבקש שקית חלב או קופסת חלב ריקה…
" ויכולו השמים והארץ.." הכלי והתכלית" נכללים זה בזה.
הכלי היא הארץ והשמים הם התכלית,
הגוף הוא הכלי הנשמה היא התכלית,,,
החיים הפיסיים הם הכלי והתוכן והדבקות בה' הם התכלית
והם צריכים להיכלל זה בזה הכלי בתכלית והתכלית בכלי יהיו אחד
אנו זקוקים לחיים פיסיים לאריכות חיים…אבל לתכלית… "למענך א/לוקים חיים"!!
ודורשי רשומות היו מתבוננים במילה:"חיים" ורואים בתוכה 2 אותיות י'("יי") וימצאו שם את הרמז לאחת האפשרויות לרשום את שם ה' (ראה חומש או מקומות אחרים…)
ג: מהו ספר יונה?
כמו שמשה ופרעה" הם המאבק בתוכנו כאשר פרעה הוא ה"אגו" ומשה מסמל את כוח הנתינה,\ כמו שמגילת אסתר כל הדמויות שבה הן הכוחות השונים הנמצאים בתוכנו: "מוח" לב" – רגש" מצפון"… ועוד….
כמו שעקידת יצחק היא שילוב מידת החסד בדין ועוד ועוד… סיפורו של יונה הוא סיפור של "שחקן אחד" והיא הנשמה היחידה השליחה ממרום…. שהגיעה לעולם הזה…
א וַיְהִי דְּבַר־יְ…, אֶל־יוֹנָה בֶן־אֲמִתַּי לֵאמֹר׃ 2 קוּם לֵךְ אֶל־נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ; כִּי־עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי׃ 3 וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה, מִלִּפְנֵי יְ…'; וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ, וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה, מִלִּפְנֵי יְ…..׃ 4 וַי…., הֵטִיל רוּחַ־גְּדוֹלָה אֶל־הַיָּם, וַיְהִי סַעַר־גָּדוֹל בַּיָּם; וְהָאֳנִיָּה, חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר׃ 5 וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים, וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל אֱ/לֹהָיו, וַיָּטִלוּ אֶת־הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל־הַיָּם, לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם; וְיוֹנָה, יָרַד אֶל־יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה, וַיִּשְׁכַּב וַיֵּרָדַם׃ 6 וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחֹבֵל, וַיֹּאמֶר לוֹ מַה־לְּךָ נִרְדָּם; קוּם קְרָא אֶל־אֱ-לֹהֶיךָ, אוּלַי יִתְעַשֵּׁת הָאֱ-לֹהִים לָנוּ וְלֹא נֹאבֵד׃
ספר יונה:
"ויהי" לשון צער… ספר יונה מדבר על נשמת האדם וענינו ירידת הנשמה אל העולם הזה. כדי לתקן ולא די שלא תיקן אלא אף קלקל..
"יונה" היא הנשמה. שהקב"ה משלח אותה לעולם הזה ואומר לה "לכי לגוף פלוני ועשי רצוני"
"בן אמיתי" בן לקב"ה שהוא אמיתי כמ"ש בנים אתם לה' א/לוהיכם" וחותמו של הקב"ה הוא :"אמת"
"קום לך" קום ממקומך בעולם האמת שאין שם עניין של מקום" ותנועה" כמו המלאכים העומדים לעולמת העולם הזה שיש בו "תנועה" ועוד איזה תנועה(!)
"נינוה" הוא העולם הזה אל המקום הנוה
"העיר הגדולה"
האדם – עולם קטן" והיחיד נקרא "עיר קטנה" – קהלת" א"כ העולם שהם כל האנשים יחד..נקרא "עיר גדולה"
"וקרא אליה" כמו קול אומר קרא….!"כי עלתה רעתם " כי יצר לב האדם רע מנעוריו…"ויקם יונה לברוח" הוא באמת "קם" הדרך הבריחה היא כאילו דרך טבעית והשב נקרא "בעל תשובה" ואומר : שובו אלי…"
"תרשישה" אחר תאוות העולם הזה…בעיקר עושר…"תרשיש סחורתך רוב כל הון "יחזקאל כ"ז וכן "אוניות תרשיש" שרותייך"
"מלפני ה'" כמו במקור "ויצא קין מלפני ה'" אאדם לפני בואו היה "לפני ה'" אשר עמדת לפניו" "עומד לפני ה'"
"וירד יפו" שירד אל העולם הזה כמ"ש על עץ הדעת דמיון נעוה"ז "נחמד למראה" וכן כל יפה נאמר על תאות גופנית כמ"ש "יפםת תואר"
"וימצא אניה" היא הגוף מלאה תאניה ואניה" כל ימיו כעס ומכאובים" וכן אדם לעמל יולד"
הים" זה העוה"ז ועוה"ב דומה ליבשה שכל עניני יורדי הים אינם יורדים להשתקע שם אלא להביא סחורה ליבשה וכן נמשל העוה"ז לים "כל משבריך וגליך עלי עברו…" אפפוני מים רבים.."
ספינה" וגוף דומה לסביבה שעל ידה יורדים אל הים
\
"ויתן שכרה" ששעבד את שכלו בכוחותיו ותאוותו המגונים להברות בהם את הגוף וזהו שכר הגוף שעושה עבירות שנהנה מהם…שכר עבירה כנגד הפסדה" היצה"ר משלם מזומנים…
"שנתן שכר כל הספינה" שכל איברי הגוף נהנים מהעבירה. "וחכמת המסכן בזויה" שאין האיברים נשמעים ליצה"ט מפני שהיצה"ר אומר שמח בחור בילדותך" ויצר הטוב אומר "ודע כי על כל אלה
"וירד בה"שירד אל הגוף מאיגרא רמא לבירא עמיקתא""לבוא תרשישה" שהגוף היא עיר קטנה ואנשים בה מעט שהם כוחות הגוף
"ו-ה'" הטיל רוח הרוח המקטרגת… ואז יורד ונוטל הנשמה
"שכל נחתי ימא לא מיתבא דעתייהו עד שיגיעו ויעלו ליבשה"