חג הסוכות הוא חג של האורות המקיפים
"לולב", בגימ' "חיים" בריאות
בני יששכר מאמר חודש תשרי מאמר י' "צילא דמהימנותא"
"ועת לרפוא " בעת שלום"
בא"י הפורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל
"והיה כנגן המנגן ותהי עליו רוח א/לוהים
החג היחיד שיש בו 8 ימים רפואה וכן חנוכה – אור 8 ימים
ציטוט מהמאמר ב: " מצות סוכה היא בחינת אור מקיף העליון מן הבינה…"" והנה נאמר בתורה ב' פעמים "סכת" חסר ופ"א מלא כי ישנו אור מקיף אשר יקיף להמשפיע לבדו וישנו אשר יקיף למקבל לבדו ולזה ב"פ סכת חסר. וישנו אשר יקיף לשניהם יחד. סוד וימינו תחבקני…"
הרחמן הוא יזכנו לישב בסוכת עורו של לויתן. "לויתן" בגימ' "מלכות". הפסוק של הליויתן הוא : הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו"…"ומי שהוא חוב בעיניו כאין. ואין הוא סוד ברצון העליון מבלי טעם כי אין טעם ברצון והוא סוד נאין יבא עזרי ודי בזה להמבין…"
בני יששכר..ו) …" ואנו יושבים בסוכה זכר לענני כבוד שהיו במדבר בזכות אהרן (איש החסד) והעננים היו …שהוא זכר לענני כבוד וגם הוא סוד אור המקיף מלבוש הסבר: הרחבה : אהרון היה כהן מברך את עמו ישראל באהבה וברכת כוהנים "בשלום" חשמל" וגם "מלבוש"
בני יששכר ז') " והנה מהראוי לתת לב מה ה וא השבח אל האדם שעושה מצוות היתרון ובחומרות יותר ממה שנצטווה ואבאר לך דהנה ידוע בכל המידות העליונים בכולם יש אור פנימי ואור מקיף. ואור פנימי הוא מה שאפשר להכלי להגביל בתוכו ושאר האור הגדול שא"א להכלי לסבול תוקף האור נעשה אור מקיףסביב להכלי וכאשר נשפע האור מהכלי לכלי שתחתיוהנה האור הפנימי אשר היה יכול להיות מוגבל בהעיל' שוב אינו יכול להיות מוגבל בהעלול ומקבל הכלי של העלול בתוכו מה שיכול להגביל. והאור הגדול ביתר נעשה שוב אור מקיף וכ"ה בכל העולמות וכל האורות עד בוא השתלשלות אל נשמת האדם בעוה"ז הנה חלק הנשמה שיכולה להיות מוגבל בכלי נכנסת תוך הגוף ןחלק האור הגדול שא"א לו להיות מוגבל בכלי נעשה אור מקיף אל הגוף"
"וכבר ידעת כי רוחניות אינו מתחלק ואינו נעתק ממקום למקום רק מתרבה א"כ אור הפנימי של האדם הוא רמ"ח איברים כן האור המקיף והאיש הישראלי צריך להיות מאיר ע"י המצוות רמ"ח איברים הפנימיים וכן רמ"ח המקיפים והוא סוד הבן יקיר לי אפריים וכו' חם ארחמנו וכו' ב"פ רמח וה"ס בדברי חז"ל הרוצה לקבל עליו עול מלכות שלימה כי פעם אחד רמ"ח הוא מספר חצי נמלכות וב"פ רמ"ח מספר מלכות שמים שלימה . הבן"
"ותדע שע"י הארת האור המקיף בורחים כל החיצוניים כמד"א "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך (דייקא אור מקיף את איש הישראלי) וייראו ממך והטעם שמתייראים החיצוניים מן אור המקיף כי הם חיצוניים ואין להם מקיף בסוד והנחש היה ערום ודי בזה למשכיל"
ליקוטי מוהר"ן תורה ל"ג פרשה ז-ח
ז
ויכול כל אדם לטעום טעם אור האהבה שבדעת, כל אחד לפי בחינתו, אפלו עכשו בתוך הימים, הינו כשיקשר את לבו לדעתו.
כי כל אחד מישראל יודע שיש אלקים בכלל, אבל (בראשית רבה לד): "הרשעים הם ברשות ליבן". והמידות והימים הם נכללין בלב, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (סנהדרין קו ב): "רחמנא לבא בעי", (ברכות ה ב): "ובלבד שיכון את לבו לשמים", כי עקרן של המדות הוא הלב. נמצא, כשמקשר את לבו לדעתו, שיודע שיש אלהים בכלל, שמלא כל הארץ כבודו, ויודע בידיעות התורה. וכשכופה את לבו לדעתו הזה, הינו שלבו ברשותו, אזי נכללין גם כן המדות שבלבו לדעתו. ואזי מקבלין המדות אור האהבה שבדעת, ורואה ומשיג אור הגנוז לפי בחינתו.
היינו, שהצדיקים והתורה שהיה גנוז וצפון עד עתה ממנו, כשכופף את לבו להדעת, אזי מקבל הלב שהוא שרש לכל המדות, ומקבל אור האהבה שבדעת, הוא האהבה שהיה בכח בין הקדוש-ברוך-הוא לישראל קדם הבריאה.
וזה "מי האיש החפץ חיים":
· חפץ הוא בחינת לב, שהחפץ הוא בלב.
· חיים, הוא בחינת דעת, כמו שכתוב (משלי טז כב): "מקור חיים שכל בעליו". היינו, כשמקשר את הלב להדעת, שלבו ברשותו, שכופף את יצרו, אזי לפי בחינתו –
· אוהב ימים, הוא ממשיך את האהבה מדעת, לתוך הימים ולתוך המדות,
· לראות טוב, ורואה ומשיג את האור כי טוב וגנוז, שמשיג האור, הינו התורה הגנוזה, והצדיקים הגנוזים.
ח
ושמעתי בשמו, שאמר שבהתורה הזאת כלולים הכונות של לולב. ולא זכיתי לשמע באור הענין, אך עינתי ומצאתי קצת.
כי עיקר הכונות של לולב הוא, להמשיך כל החסדים עד החזה, להאירם אל המלכות. וצריכין לנענע הנענועים, כדי להמשיך אור משרש החסדים שבדעת, אל החסדים המתפשטים בגוף, להוסיף עליהם אור גדול משרשם שבדעת וכו'. עין שם ב"פרי-עץ-חיים" בשער הלולב.
וגם מבאר שם שהכונה בענין הכתוב: "יומם יצוה ה' חסדו", ולא אמר יום אלא יומם, שהוא הולך עם כולם, עין שם. וכל זה מבואר בהתורה הנ"ל, על-פי דרכו הנורא של רבנו זכרונו לברכה.
כי מבאר שם, שעל-ידי כפית היצר, זוכה לגלות האהבה, שהוא החסד, שהוא יומא דאזל עם כלהו יומין. דהינו, שהאהבה שהוא החסד מלבש בכל המדות וכו'. ומבאר שם שיש אהבה שבדעת, שהיא למעלה מהזמן והמדות. ועל-ידי שמקשר לבו לדעתו, שלבו ברשותו וכו', אזי מקבלין המדות אור האהבה שבדעת וכו' כנ"ל.
וכל זה הוא סוד כונות לולב הנ"ל, שהוא להמשיך הארה משרש החסדים שבדעת, שהוא בחינת אהבה שבדעת, לתוך החסדים שבגוף, שהם בחינת כלליות המדות, שבכולם מלבשים חסדים, שהם בחינת אהבה כנ"ל. וכל זה כדי להאיר אל המלכות, שהוא האתרוג. הינו כדי לגלות מלכותו לכל באי עולם, הינו למצא אלקותו בכל לשונות העכו"ם, ובכל הדברים גשמיים, ובכל מדורי הקלפות כנ"ל, שכל זה הוא בחינות: "ומלכותו בכל משלה".
וכל זה נעשה על-ידי הצדיק שכופה יצרו, שהוא בחינת הלולב, שהוא בחינת צדיק כידוע, בחינת: (תהלים צב יג): "צדיק כתמר יפרח". כי בסוכות אנו עוסקין לגלות מלכותו לכל באי עולם, ואפלו לכל השבעים לשונות העכו"ם שזהו סוד השבעים פרים שמקריבין בשבילם בסכות. וזהו שאנו אומרים אחר נטילת לולב והקפותיו: "למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלקים אין עוד". וכל זה מבאר בהתורה הזאת, כמבואר לעיל באריכות.
ועדין צריכין עיונא רבא, לבאר כל הכונות של לולב על-פי התורה הנ"ל באר היטב. וה' יאיר עינינו בתורתו שנזכה להבין דבריו ורמיזותיו הנוראים והנפלאים].
כותנות עור- אור , על פי ה"פרק" של שבת בראשית (ג?) ל"בגדים" לכתנות אור- עור היה לו צורה של בסיס רחב ו נקודה גבוהה כמו פירמידה? -5 פאות או כמו קונוס? ראה בפרק…