תיאור
יראת ה' ואהבתו הם יסודות האמונה.
המקור: 1) פרשת היראה. (דברים י')
2) פרשת "והיה אם שמע תשמעו… לאהבה… (דברים י"א)
הדגם: סופר סת"ם, הנוצר מפרשת היראה.
יושב וכותב את פרשת אהבת ה'.
עבודת ה' האמיתית – היא בדרך האהבה – צריכה לעבור ראשית דרך עבודת ה' ביראה. החיים שלנו נמצאים במתח שבין "אהבת ה'" ובין "יראת ה'", כפי שאנו מזכירים בתפלה בכל יום "לאהבה וליראה את שמך".
יראה ואהבה משולבים זה בזה
יש ביצירה זו דוגמאות רבות וסמלים רבים ל"אהבה" או ל"יראה". ויש גם מצב של שילוב בין שתי המילים עצמן: י ר – א ה – ב ה.
1) הסופר לבוש שחור – רומז ליראה.
פניו וזקנו לבנים – רומז לאהבה.
2) חלון פתוח – אהבה.
דלת סגורה – יראה.
3) חושך ושחור בחלון – יראה.
לבן על פני הדלת – אהבה.
4) ירח וכוכבים בחשיכה – אהבה.
"פחדכם ומוראכם" כתוב על הדלת – יראה.
5) מנעול על הדלת – יראה.
המילה "השמים" במנעול – אהבה (ראה הערה בסוף המאמר).
6) קיר, מחסום – יראה (ראה הערה בסוף המאמר).
הקיר פרוץ פתוח – אהבה.
הפסוק "עד הים האחרון יהיה גבולכם" – יראה (ראה הערה בסוף המאמר).
7) עין ימין של הסופר פתוחה – אהבה.
עין שמאל של הסופר סגורה – יראה.
8) בעין כתוב הפסוק "עיני ה'":
אחת – אהבה.
שנייה – יראה.
9) הקולמוס לבן – אהבה.
הדיו שחור – יראה.
10) הקלף לבן – אהבה.
הכתיבה שחורה – יראה.
11) גבולות הקלף נוצרו מפסוקי תוכחה – יראה.
בפנימיות הקלף התחלת פרשת האהבה – אהבה.
"גבול" מבטא יראה, פְּנִים-תוך, רומז לאהבה, "תוכו רצוף אהבה"
12) הנר כהה – יראה.
האור בהיר – אהבה.
13) ביצירה כתובה פרשת היראה.
ביצירה כתובה פרשת האהבה.
סמלים ורמזים אחרים
המספר 7 מבטא קדושה טבעית.
המספר 8 מבטא קדושה על טבעית.
- הסופר בנוי מ-56 שורות = 8 X7
החלון כתוב מ-15 שורות = 8 +7
- בעיניו של הסופר כתובים הפסוקים: "ארץ הרים ובקעות…", "עיני ה' אלהיך…".
בפיו – המילה "אחרית". "אחרית" רומז שהכל תלוי בפה מא' ועד ת'. תגובות הפה הם ההגנה לכעס (חרי) או התחברות אהבה. הכל תלוי בפה!
- ביד ימין כתובות ברכות, חסדים – רומזים לאהבה.
ביד שמאל כתובות תוכחות, גבורות – רומזות ליראה.
- קולמוס וקלף. בקצה הקולמוס כתובה המלה "מטר" – המסמלת את השפע הנובע מהקולמוס.
- גבולות הקלף נכתבו מפסוקי תוכחה, ובפנים כתובות הברכות. הברכות. לומר לך שכשם שהקלף טפל לכתב… כך העיקר הן הברכות.
- המילים "ואבדתם מהרה" נמצאות בסמוך ליד שמאל וכתובות בכתב הפוך.
לרמוז על מה שנאמר (דברים כג, ו) "ויהפך ה' א-להיך לך את הקללה לברכה, כי אהבך ה' א-להיך".
הפמוט והנר
הפמוט נוצר מ-10 קוים -סמל לקדושה. הוסף להם 3 קווים של השלהבת וקיבלת 13 – סמל לאהבה ואחדות (נרמז במקומות רבים).
אור זה רומז לפסוק (תהלים קיט, קה) "נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי".
יש לשים לב כי מקור האור נובע מצמד המילים: "ועל נפשכם", כפי שכתוב (משלי כ, כז) "נר ה' נשמת אדם".
הדלת
במסגרת הפנימית של הדלת כתובה מצוות מזוזה, "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך". במסגרת החיצונית כתוב "למען ירבו ימיכם…"
הדלת מסמלת מעבר מהפנים אל החוץ וכן מהחוץ פנימה. המזוזה הנמצאת בנקודת התווך הזאת, רומזת שכל מציאות שנהיה בה, בחוץ או בפנים, צריכה להיות בקדושה על פי המסורת שקיבלנו מאבותינו ונעביר אותה הלאה מדור לדור לנצח נצחים.
תוספת למקור היצירה
יצירה זו הושפעה ממאמר חז"ל, מפירוש "כלי-יקר" סוף פרשת שלח, בפירוש הפסוק "ועשו להם ציצית".
אומר המדרש: "האזינו השמיים", אמר הקב"ה למשה: הסתכלו בשמים שבראתי לשמשכם, שמא שינו מידתם? או שמא עלה גלגל חמה מן המערב? ולא עוד אלא ששמחים (צבא השמים) לעשות רצון קונם. וכן הוא אומר לענין הים (ירמיהו ה, כב) "האותי לא תיראו… אשר שמתי חול גבול לים", שמא שינה מדתו? ולא עוד אלא שמצטער לעשות ואין יכול, שנאמר (שם) "ויתגעשו ולא יוכלו".
מכאן ראיה שהים אינו משנה מידתו – מיראה, והשמים אינם משנים מידתם – מאהבה. כמו שכתב "ולא עוד אלא ששמחים לעשות…".
בענין תכלת אמרו חז"ל (חולין פט, א) "תכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע לכסא הכבוד". כאשר יסתכל בציצית, במצוות שעליו לקיים, יהיה דומה כאילו הים נגד עיניו, וכך יתבונן במעשה הים שאינו יוצא מן המידה אפילו כמלוא נימה, וממנו יראה וכן יעשה… ואם יעבור אפילו על אחת מכל מצוות ה'… ממנו ילמד לעבוד את ה' מיראה.
אבל אין זה סוף השלמות, כי העושה מאהבה ועובד את ה' בשמחה, גדול מן הירא א-להים והוא הנהנה מיגיע כפיו בתורה. כי העושה מאהבה נהנה מעצם היגיעה, ומתוך אהבה יגיע לדבקות בשכינה.
"כל ירא מתרחק מזה שירא ממנו, והאוהב משתדל תמיד לידבק בנאהב".
מדגיש ה"כלי יקר" ואומר:
"האהבה היא תכלית ההצלחה, כי על ידה יזכה לידבק בכסא הכבוד…"