תיאור
המקור:
- "ברכי נפשי"… (תהלים קד).
- "למנצח… נכספה וגם כלתה נפשי…" (תהלים פד).
- "אשרי האיש…" (תהלים א-ב).
שלושת המקורות ביצירה בהתאם:
- בצבא השמים ובמים.
- בדקל.
- בפנימיות כפות הדקל.
ניתוח: דוד המלך התבודד בטבע, אזניו היו חדות לשמוע ולהבין את קולות הטבע, את צפצוף הציפורים, את לחש המים ואת שיחת הדקלים. הוא מבין שהכל נברא לכבודו יתברך. דוד חש כי כל נדנוד ואפילו הקל ביותר של הטבע הוא רחש תפילה לבורא עולם, המחייה ומקיים אותם.
נפשו של האדם הרגיש מתפעלת מהנוף שמסביב. נשמתו מתפרצת בקריאה, "מה רבו מעשיך ה'"! הטבע ללא האדם, אינו משלים את תפקידו וייעודו – שהם התחברות אל יוצר הכל.
וכן אמרו: "וראוי לידע כי כל הנבראים, אעפ"י שיש להם מלאך ממונה עליהם בשמיים, אין להם פה לומר שירה אלא ע"י האדם, שכולם נאחזים בקומתו".
רקע השמיים והמים
העננים מסמלים את השכינה, כפי שנאמר (שמות לד, ה) "וירד ה' בענן".
נשמת האדם היא חלק א-לוה ממעל, "מאן דנפח מדיליה נפח", ויש לה היכולת להתלכד עם השכינה. כל אדם יכול לזכות ברוח הקודש. (אליהו רבה. פרשה י')
בעננים כתובים הפסוקים "ברכי נפשי את ה', ה' א-להי גדלת מאד הוד והדר לבשת".
בשמש כתובים הפסוקים "עוטה אור כשלמה". וכן הד קול הנשמה חוזר על עצמו פעמים אחדות בביטוי "ברכי נפשי את ה'".
השורה הראשונה במקוה המים, שייכת לענין המים העליונים שהופרדו מהמים התחתונים, ואין ביניהם אלא כמלוא נימה.
סה"כ שורות גלי הים הוא 21, כמנין השם הקדוש הנמצא בספירת הכתר, והוא "א-היה".
הצפורים
מספר הצפורים השטות על פני המים וברקע השמים בסה"כ 13, כמניין "אחד". יש לכולן יחד 26 כנפים.
מצפצפות ואומרות בקול שירה: "ה' אחד". ה' (26) אחד (13).
יש לשים לב, כל צפור נוצרה מהאות צ', האות "צדי"ק" מבטאת את הרעיון של הצדיק, האדם המושלם.
צמחו להן כנפיים, כפי שנאמר (ישעיה כד, טז) "מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק ואומר רזי לי רזי לי". הקב"ה מצמיח כנפיים לצדיקים, והם שטים בעולם על פני המים, "אין מים אלא תורה".
ציפור מסמלת חיבור של גשמיות ורוחניות, "ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים" (בראשית א, כ), (לכן היא גם סמל לשלום). כמו כן הצדיק, יש לו התכונה לחבר את הקצוות, את העולם הגשמי עם העולם הרוחני.
כפות הדקל
כל אחת מכפות התמר נוצרו משני קוים, הם קוי הגבול של כל כף וכף משני הצדדים. בסה"כ הן נוצרו מ-26 קוים, כמנין שם ה'.
החלקים הפנימיים בלבותיהן של הכפות הם בדיוק 13, כערך המילה "אחד". "אין בלבנו אלא אחד", ה' אחד!
הדקל
"צדיק כתמר יפרח". הלולב הנמצא בעץ התמר מסמל שיש לו לב אחד לאבינו שבשמים. "לולב" בגימטריא 68 כמניין המילה "חכם" (68), או "חיים".
הדקל נחשב למלך האילנות, מלך העצים. חז"ל מתייחסים אל הביטוי "עץ" כרמז לאדם צדיק. הדקל נחשב כעידית שבין הצדיקים, ולכן עליו אפשר לומר: "צדיק כתמר יפרח…"
הדקל פרש כף אחת בכיוון מעלה, רמז לאות א'.
הדקל פרש 8 כפות לצד ימין, רמז לאות ח'.
הדקל פרש 4 כפות לצד שמאל, רמז לאות ד'.
צירוף האותיות מרמז מה מכריז התמר, הוא קורא: "אחד", פירוש: "ה' אחד"!
הדקל מחבר את האדמה עם השמים וגם עם הים, מחבר את כל העולמות. רמז לצדיק. מצאנו כי ראשי תיבות המילה צדי"ק, הם ארבע רוחות השמים: צפונה דרומה ימה קדמה. כפי שנאמר אצל יעקב אבינו (בראשית כח, יד) "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך".
העולם נברא ע"י ארבעה יסודות: אש, רוח, מים ועפר.
הדקל (הצדיק) ביצירה מחבר את כל החלקים היסודיים הללו של העולם:
הוא נטוע בעפר
הוא מיתמר לגובה, נפשו איותה רוח
מתחבר ביצירה אל השמש, מקור של האש
וענפיו מושפלים על רקע האוקינוס, הים, המים.
הצדיק מחובר למילה "שלום". על פינחס שמידתו היתה "צדיק יסוד עולם" כיוסף, נאמר (במדבר כה, יב) "הנני נותן לו את בריתי שלום".
המילה "שלום" מורכבת גם היא מחיבור כל יסודות העולם.
האות: ש רומזת לענין האש .
האות: ל רומזת לענין הרוח, היא נקראת בזוהר "מגדל הפורח באויר".
היא האות היחידה בין כל אותיות הא'-ב' הגבוהה מעל יתר האותיות.
האות: ו רומזת לענין העולם הגשמי. ערכה – 6, ומספר זה מבטא עולם
החומר, ענין העפר .
האות: ם רומזת לענין המים .
חיבור כל חלקי העולם – "וחברת את האהל והיה אחד" (שמות כו, יא).
הצדיק הוא דוגמה וסמל לכל נשמה, שתכריז נשמת כל חי, "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
