גביע דודים

תיאור

גביע דודים

המקור: שיר השירים (פרקים: א,ב,ז,ח)

"שיר המעלות אשרי …אשתך כגפן…" (תהילים פרק קכח)

הרעיון: החיבור האידיאלי בין בני זוג – "ופניהם איש אל אחיו".

הסבר: החיבור בין זכר לנקבה, בין איש לאשה, כחיבור הכרובים במשכן

ובמקדש, שנאמר עליהם (שמות כה, כ) "ופניהם איש אל אחיו".

הגביע

ביצירה, הגביע מסמל חיבור.

בגביע משתמשים במקומות ובאירועים מיוחדים המסמלים: קדושה, שמחה, אהבה, חיבור ושפע. השימוש בגביע נעשה במיוחד בשבתות ובחגים, בחופה ובברכת המזון.

• בגביע כתוב הביטוי המסמל עניין של חיבור "אני לדודי ודודי לי". בביטוי זה יש 15 אותיות המסמלות את שם ה', שם "י-ה" (15) – הוא שם המחבר בין איש לאשה, כפי שנאמר (סוטה יז, א) "זכו שכינה ביניהם", הלוא הן האותיות "י" ב"איש" ו-"ה"  ב"אשה", יחד מתחברים לשם הקדוש "י-ה", ועל זה נאמר (שמות כ, כא): בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך".
• יש לשים לב! בביטוי הנ"ל הכתוב בלב הגביע, התחברו האותיות: "א" עם "ל", והאותיות "ל" עם "ו", וכך נוצר שבביטוי זה יש 13 אותיות המסמלות אהבה ואחדות ("אהבה" בגימ' 13, גם "אחד" בגימ' 13).

א-ל – מסמל את  הקב"ה

ל"ו – מסמל את  ל"ו הצדיקים, יסודות העולם.

נרמז כאן החיבור הגדול ביותר והקשר האמיץ בין הקב"ה לעמו. כך צריך להיות הקשר בין איש לאשתו.

• יש רמז נוסף במילים אלה: "לא-לו" עפ"י הפסוק במזמור לתודה "הוא עשנו ולא (ולו) אנחנו".

מפני שאנו מבטלים את עצמנו בענווה ובצניעות כלפי הקב"ה (ולא אנחנו), אנחנו שייכים לו, ומתחברים בקשר הנצח.

כך מי שמבטל את האגואיזם שבתוכו, יכול להתחבר לזולת, וד"ל.

הפנים

הפנים, משני צידי היצירה, הן פנים רוחניות (אינן כתובות, רק רמוזות – נראים ואינם נראים), עשויות הן מאור. הפנים זכים, טהורים ומאירים, מלאי הוד, יופי ושמחה.

כביכול, עור הפנים הפך לאור. האור שבפנים רומז לרעיון: בתורתו של רבי מאיר היה כתוב: "כתנות אור" במקום "כתנות עור" (ב"ר פ"כ כט). כי המטרה היא לשלב את העולם הגשמי עם הרוחני, להעלות כל דבר גשמי לרמה רוחנית, להעלות את הארץ אל השמים.

גבולות היצירה

הגבולות מימין ומשמאל מסמלים את החיבור הנכון של בני זוג. גבולות אלה נכתבו מפרק תהילים "שיר המעלות אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו, יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך, בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך…"

כדי ליצור חיים משותפים יש צורך בס"ד לשיתוף והשקעה בחיים ההדדיים. צריך להשקיע כבוד, תשומת לב ואהבה זה לזה, וכך תזכה המשפחה לבנות בית נאמן לתפארת ולדוגמא.

הגביע

• הגביע מסמל פריון.

המילה "ג-בי-ע" מסמלת הרחבה:

ג – שלושת האבות.

י"ב – 12 השבטים.

ע –  70 נפש, יסוד העם היהודי.

כך בני זוג, ילכו מחיל אל חיל, משפחתם תתרחב לבנים ובני בנים, וצאצאיהם זרע קודש בתוך קהל עם ישראל.

• "גביע" מסמל את הדרך הנכונה לנהוג בחיים משותפים, יש בו י"ג ויש בו ע"ב. י"ג רומז ל"אהבה" (גימ' 13). "ע"ב" גימ' 72 – רומז לחסד, "חסד" בגימ' 72.

חיים משותפים הם ההזדמנות הטובה ביותר בחיי האדם לנהוג במידות נפלאות אלה: אהבה וחסד המשולבים זה בזה.

• המילה "גביע" ערכה 85 כערך המילה "פה".

יחסים בין איש לאשתו הם יחסים הקשורים בעיקר בלשון ובשפה המדוברת ביניהם. "כי זה כל האדם" (קהלת יב, יג) – דרגתו של האדם היא "מדבר", זו עוצמתו וזו גבורתו. עם הפה יכול לבנות, ועם הפה יכול להרוס ח"ו.

בפה יכולים להביע הערכה, תודה, להביע אהבה, לעודד, לנחם, להרגיע, לחייך, ועוד ועוד.

לכן הגביע בולט במיוחד ביצירה זו המביעה יחסים בין בני זוג, להבליט כי הפה יהיה כלי המאחד, ההופך אותם לבשר אחד.

בנין הגביע ב-73 שורות

הגביע נבנה במיוחד ע"י 73  שורות.

המספר 73 מסמל את המילה "חכמה" בגימ' 73.

"ה' בחכמה יסד ארץ, כונן שמים בתבונה" (משלי ג, יט).

כן, בענייני העוה"ז, הבונים בית, ישלבו בו גם את הערך הרוחני, יקפידו להתייחס ולפעול בחכמה (על משקל "היֵה חכם – אל תהיה צודק").

על כך אמר החכם מכל אדם (שם כד, ג) "בחכמה יבנה בית", וכן "פיה פתחה בחכמה…" (שם לא, כו), וכן "חכמות נשים בנתה ביתה…" (שם יד, א).

יזכו הזוג להיות מאושרים, ולחיות חיים נכונים בקדושה ובטהרה, יקימו בית נאמן בישראל בכבוד הדדי, באהבה באחוה בשלום וברעות.

ויקוים בהם: "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך".