תיאור
הרעיון: הבריאה.
המקור: בראשית, פרקים א-ב.
הדגם: קובייה מחולקת למשבצות כהות ובהירות. האות א' מסתתרת, ורואים רק את חלקה.
הסבר: היצירה נותנת הרגשה של מסתוריות, של עומק, התחלה של משהו, מעין כניסה לעולם אחר. חלקי היצירה מבטאים מושגי יסוד עמוקים במבנה הבריאה, בעיקר מודגשת המילה "חי" (18).
פירוט – 13 פעמים ח"י
המרכז בנוי מ-18 ריבועים (ח"י).
כל ריבוע בנוי מ-6 קוים.
כל שורה לאורך (3 ריבועים) בנויה מ-18 קוים (ח"י).
כל שורה לרוחב בנויה מ-18 קוים (ח"י).
בסך הכל יש 6 פעמים ח"י קוים.
הצד הימני בנוי גם הוא מ-18 צורות של מקבילית.
כל מקבילית בנויה מ-4 קוים.
גם הצד השמאלי עשוי באותו מבנה.
בסך הכל יש 4 פעמים ח"י צורות של מקבילית.
הצד העליון בנוי גם הוא מ-18 צורות של מקבילית.
בכל מקבילית יש 3 קוים.
בסך הכל יש 3 פעמים ח"י קוים.
לסיכום, מספר הקוים הוא 13 פעמים ח"י.
13 מסמל אהבה או אחדות (אחד = 13 = אהבה).
ה"א" במרכז
ה"א" במרכז, אשר רואים רק את חלקה, מסמלת את הקב"ה אשר עליו נאמר (ישעיה מד, ו) "אני ראשון (א) ואני אחרון".
האות "א" היא הראשונה מבין כל האותיות.
נמצא גם שהאות א' היא האות האחרונה.
הסבר:
אנו משתמשים בעשרים ושתים האותיות מא' ועד ת' על פי הסדר המקובל, והגענו לכך שהאות ת' ערכה 400.
האותיות הסופיות: "כ. מ. נ. פ. ץ", נחשבות גם הן בערכים של גימט', וערכן: ך=500 ם=600 ן=700 ף=800 ץ=900. ההמשך כמעגל, חוזרת האות "א" כערך של 1000. שמה רומז לדיוק הזה, שמה "אלף", ונרמז בפסוק (דברים לב, ל) "איכה ירדוף אחד אלף…".
מכאן אנו למדים שיש לראות את האות "א" גם כאות אחרונה, סוגרת מעגל.
האם מותר להעיז ולומר שישנן 28 אותיות כמנין: "כח"? ונמצא אסמכתא מהפסוק (תהלים קיא, ו) "כח מעשיו הגיד לעמו…".
"משגיח מן החלונות"
רואים רק את חלקה של האות "א" ואין רואים אותה בשלמותה, צורה זו מסמלת כי הקב"ה משגיח על העולם שברא, כפי שנאמר (שה"ש ב, ט) "משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים".
הא' נבנתה מ-13 חלקים, המבטאים אהבה או אחדות, (13 = אהבה, אחד).
כדי להכיר את "מי שאמר והיה העולם" יש צורך לצרף דברים, להבין את הקשר ביניהם, עד שמגיעים אל המקור, אל היסוד ואל שורש הכל.
מקור או מקרה בעולם
אם נתבונן בשתי המילים האלה "מקור" ו"מקרה", נראה שההפרש ביניהן הוא אחד. המוציא את האחד (הקב"ה) מה"מקור", יראה את העולם לפניו כ"מקרה". כאשר יכניס או יוסיף את האחד (הקב"ה) אל ה"מקרה", יזכה לראות בעיני רוחו את היסוד, את ה"מקור".
אולי זאת היא בקשתו של דוד המלך ע"ה: "אחת שאלתי מאת ה'…", לראות בכל מקרה את המקור. שהקב"ה יסייע בידו לראות את העולם בראייה נכונה, שהכל נובע ממנו ואין מקרה בעולם.
מי שיתעמק יותר, יוכל לגלות, כי גם "מקרה" בא מן המקור. מענין: "מקרה" = 345 = "השם". דורשי נוטריקון דרשו: "רק מה' ".
נוסיף ביטויים הרומזים למי שמתחבר לרעיון כי "מקרה" הוא "השם", שאז הוא יכול לזכות לערכים נוספים שהם באותה גימט' = 345:
"חיים ארוכים" "הצלחה רבה" "עולם הזה ועולם הבא יחד"
נוסיף ביטויים שערכם שווה בגימט' למילה "מקור". ערך כל אחד מהביטויים הבאים = 346:
"איש יהודי" "נצח נצחים" "ה' סובב כל עלמין" "מוצאי מצא חיים" "רצון" "שמו"…
ויאמר א-להים יהי אור
ביצירה ישנם 86 חלקים לבנים לגמרי, בפנים, בחוץ ובהיקף. מספר זה בא לרמוז למילה "א-להים" (בגימטריא 86). "ויאמר א-להים יהי אור ויהי אור", האור הוא הבריאה הראשונה.
עולם חסד יבנה
האות א' מסומנת ב-9 חלונות אור (9 מייצג את האמת, ראה הסבר היצירה "ספר הספרים"). בסך הכל יש 72 חלונות אור מושלמים. מספר זה בא לבטא את המילה "חסד" (בגימטריא 72) "עולם חסד יבנה".
בין רקע המחשב לרקע היצירה
במחשב ידוע כי הסיפרה "8" יכולה להכיל כל הספרות האחרות. כן ביצירה, צורה זו יכולה להכיל בתוכה כל האותיות מכל כיוון אפשרי.
על ידי סגירת ריבועים או פתיחתם ביצירה זו, ע"י השיטה שהשתמשו בה באורים ותומים, שהיו שם האותיות מאירות (אורים) או "כבויות", (תומים) היה אפשר לגלות כל סודות היקום, וכך אפשר ליצור את כל האותיות.
"הקב"ה הסתכל באורייתא וברא עלמא", והתורה שלנו יסודה – באותיות.
ערך האות הכתובה – לפי דברי ר' ישמעאל לר' מאיר – היא בעלת עוצמה לאין תכלית. כפי שאמר לו (עירובין יג, א): "בני, הוי זהיר במלאכתך, שמלאכתך מלאכת שמיים היא. שאם אתה מחסר אות אחת, או מייתר אות אחת, נמצאת מחריב את כל העולם".
האותיות המסודרות בסדר נכון כפי שהן כתובות בתורה, בונות עולמות.
בקע העולם בכ"ח (28) האותיות יתקיים וייגאל בכ"ח (28) אותיות התורה.
