תיאור
התגלות
הרעיון: התגלות ה'.
המקור: התגלות ה' לאברהם, למשה, ליהושע, לישעיה, לירמיה וליחזקאל.
הדגם: הצורה משתנה, שחור על רקע לבן או לבן על רקע שחור.
צורה זו מתחלפת ומביעה התגלות והסתתרות.
הסבר: ביצירה זו רמזים רבים ורעיונות המקבלים משמעות דרך הצורות המתחלפות.
השראת שכינה בעולמנו
"מלוא כל הארץ כבודו". הקב"ה הוא מקומו של העולם ואין העולם מקומו, כפי שנאמר (ירמיה כג, כד) "הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא". וכן נאמר (ישעיה סו, א) "השמים כסאי והארץ הדום רגלי".
נשאלת השאלה, איה מקום כבודו? האם יש מקום בו אפשר לציין במיוחד כי שם נמצא הקב"ה? "איזה בית אשר תבנו לי ואיזה מקום מנוחתי"? (שם).
בכל זאת, הקב"ה צמצם שכינתו במשכן ובמקדש. "אמר הקב"ה: השמים ושמי השמים לא יכלכלו אותי, ואשרה שכינתי בתוך עורות גדיי עיזים במשכן" (תנחומא תרומה ה).
אכן התגלות ה' בצורה מרוכזת ובולטת במיוחד היתה במשכן ובמקדש.
כלי המשכן והמקדש
הכלים: הארון, המנורה, השולחן והמזבחות קיבלו ביטוי בצורות ובדגם היצירה.
המנורה:
7 פסי אור ניצבים עומדים בחלק העליון של היצירה, והם מסמלים את המנורה, "להעלות נר תמיד", כדי להאיר לעולם כולו.
הארון והכרובים:
מרכז היצירה מסמל את הארון בו היו לוחות הברית. בגבולות האור הזורח נכתבו עשרת הדברות. מתחת לאור המרכזי העליון נכתב ה"דיבר הראשון" – "אנכי ה' אלהיך…", וכן הלאה מסביב לחלקים הבהירים.
הכרובים אשר להם כנפיים, ופניהם איש אל אחיו מסומלים על ידי הקצוות מימין ומשמאל, מפוצלים לשניים ונמצאים זה מול זה (ראה רעיון הארון בפירוט להלן).
השולחן:
היצירה כולה, המסגרת המלבנית, יוצרת מעין טבלה של שולחן ומסמלת בזה את השולחן שבמשכן. הדגשה מיוחדת למלבן היצירה שהיא מעין מסגרת, כפי שנאמר על השולחן (שמות כה, כה) "ועשית לו מסגרת טופח סביב…".
לחם הפנים נרמז בצורות הבולטות (מעין אות חי"ת הפוכה) לכל הכיוונים, 5 מכל צד, למעלה ולמטה, בסך הכל 10, ועוד 2 משני הקצוות מימין ומשמאל, ביחד 12 כמספר לחם הפנים, כפי שנאמר (ויקרא כד, ה-ו) "ואפית אותה (את לחם הפנים) שתים עשרה חלות… ושמת אותם שתיים מערכות, שש המערכת, על השולחן הטהור לפני ה'".
המזבח:
צורות מזבחות עומדים, אפשר לראות בכל הכיוונים בחלקים פנימיים מעין (חי"ת רגילה). עוד אפשר לראות בצורות הלבנות על פני היצירה מעין כלי המזבח, סירים, יעים, מזרקים ומחתות.
לסיכום: "בלבבי משכן אבנה", בלב היצירה מגלים אנו את הכלים המייצגים את המשכן, שעליו נאמר "ושכנתי בתוכם".
התגלות, עליה וזריחה
היצירה מתחילה מלמעלה בפינה הימנית בהתגלות ה' אל אברהם. הכתיבה ממשיכה וזורמת מסביב, עד שיוצרת את המסגרת כולה.
לאחר מכן ממשיכה לבסיס בפינה הימנית למטה במילה "אברם". "אברם" הוא היסוד, האב הראשון ליהדות כולה. אברהם נחשב למסד איתני הארץ.
הכתיבה ממשיכה באלכסון, נדבך על גבי נדבך, שורה מעל לשורה, עד שמגיעה לפסגה, בפינה בצד שמאל למעלה, במילה "כנפיהם" (הסבר להלן).
החלל שבין השורות הכתובות הוא כעין קרני אור הבאות מלמעלה, כמו השמש הזורחת מלמעלה. כן נאמר (ישעיה ס, ב): "כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים, ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה".
קרני האור כביכול באות מהפינה הימנית הגבוהה שם נמצאת האות "א" במילה הפותחת "אחר". האות "א" מסמלת את הקב"ה, שהוא אחד ושמו אחד, והוא מקור האור.
א-1 הוא הקב"ה. ח"ר בגימ': 208 שהם 8 פעמים שם הויה 26 מילה זו: "אחר" נבחרה להכתב במקום בולט במיוחד לרמוז על התגלות ה' מעבר למושגי הטבע.
מספרים משמעותיים
מספר שורות הכתיבה העולות באלכסון בצד ימין (באורך היצירה) הוא בדיוק 65, כמספר שם אדנות (א-ד-נ-י).
מספר שורות הכתיבה למעלה (ברוחב היצירה) הוא בדיוק 45, כערך המילה "אדם".
המספרים האלה באים להביע כי הקב"ה מתגלה אל האדם, כפי שהביטוי "אדם" מודגש וחוזר פעמים רבות אצל יחזקאל הנביא ונביאים אחרים: "ואתה בן אדם…".
ידוע בתורת הסוד, ומוזכר במעשה המרכבה של יחזקאל (א): "וזה מראיהן דמות אדם להנה… וידי אדם מתחת כנפיהם… ודמות פניהם פני אדם…".המתבונן יראה שבפינה השמאלית הגבוהה מסתתר הביטוי "כנפיהם".
"ודמות ידי אדם", ביטוי זה מסמל את עולם התשובה, "כי ימינך פשוטה לקבל שבים". כביכול, חתר הקב"ה חתירה מתחת כסא כבודו מתחת כנפיהם של המלאכים להושיט יד למי שפותח פתח תשובה.
רעיון זה נמצא בחלק הגבוה של היצירה, כפי שנאמר (יומא פו, ב) "גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד", ואח"כ "יסתירהו בסתר כנפיו… ישאהו על אברתו…".
יש לשים לב למילה "מה". המילה "מה" נמצא אותה כתובה בדיוק בשורה הגבוהה, מעל לחלק של "וידי אדם", בפסוק "מה תתן לי…".
"מה" הוא עולם התשובה, כפי שנרמז "מה ה' שואל מעִמך" (דברים י, יב). "מה" זה רמז להתבטלות עצמית של האדם, "ונחנו מה".
שם מ"ה, הוא אחד מארבעת שמותיו של הקב"ה (מ"ה, ב"ן, ס"ג, ע"ב). ידוע כי השם "מה" הוא צמצום גדול, המילוי הקטן ביותר של שם הוי'ה, במילוי דאלפי"ן: יו"ד=20, ה"א=6, וא"ו= 13, ה"א=6, ביחד 45. רק על ידי צמצום של הקב"ה יכול האדם לקלוט את המסר מפי עליון בעולם הזה.
רמז לשם "ב"ן" בפינה השמאלית הגבוהה.
מספר השורות ביחד הוא 45 ברוחב העליון, ו-65 באורך הימני, בתוספת הפסוק: "האופן בתוך האופן", המהווה פסוק מרכזי בחיבור שבין החלקים, סה"כ 111.
המספר 111 רומז לאות א-ל-ף שערכה 111. (111= 1 + 30 + 80).
כל שורות היצירה ביחד מבטאות את התפשטות ה"א" והתגלותו בעולם. הכל אחד, "והיה המשכן אחד" (שמות כו, ו).
מספר החלקים הבהירים
מספר החלקים הבהירים בתוך היצירה הוא בדיוק 26, המסמל את שם הוי'ה, התגלות שם ה' בתוך העולם האפל, "וכבוד ה' עליך זרח"… ועליך יזרח ה'…" (ישעיה ס, א-ב).
הארון ביצירה
4 קרנות היצירה – הארון. "וארבעה פנים לאחת וארבע כנפיים לאחת". "ונתתה על ארבע פעמותיו" (שמות כה, יב) פירש רש"י : "זוויתיה".
חשוב לראות כי בארבע פינות היצירה נמצאות ארבע האותיות היוצרות את המילה "א.ר.ו.ן".
המילה "ארון" מרכזת בתוכה עוצמה משמעותית ומיוחדת:
- היא רומזת לארון בו נמצאו לוחות הברית במשכן ובמקדש. רבינו בחיי (פר' תרומה) מסביר: "ועל דרך הפשט היה הארון כמין תיבה מיוחדת להצניע בתוכה לוחות העדות. ומפני שהתורה היא ראשית, לכך קדם הארון לשאר הכלים. ומה שנקרא "ארון" הוא מלשון אורה, על שהתורה שבתוכו נקראת אור.
וכן היצירה הראשונה בעולם היא ה"אור", "ויאמר א-להים יהי אור ויהי אור", "וירא א-להים את האור כי טוב…".
"את האור", בגימטריא 613 = תרי"ג.
- מרכז היצירה – במרכז היצירה כתוב "ונוצצים כעין החשמל מתוך האש". וכן רבינו בחיי מדגיש (שם): "וכשם שהיו יוצאים מבין שני בדי הארון ניצוצות של אש, וכמו שהזכירו במדרש, כן מתוך זהרורי כסא הכבוד הצח והנורא נמצא מציאות החשמל, אשר ממנו שפע חיות הקודש, והחשמל והחיות מקיפין את הכסא. ובענין הכרובים אגלה לך קצת סודו של החשמל. (בחשמל יש 378 גוונים שונים של אור, כערך המילה "חשמל"). ומה שנקרא הארון בשם "ארון", על שם האורה, ועל שם שהוא כולל הכח הגדול הנקרא "נורא" שהוא נחבא בתוכו, כענין שכתוב "את מעשה ה' כי נורא הוא". וכן מצינו שהארון נקרא "אדון כל הארץ", שנאמר (יהושע ג, יא) "ארון הברית אדון כל הארץ", כי השכינה דוקא בתורה… ומה שנקרא ארון העדות לפי שהיא עדות לשכינה ששורה בישראל".
גם היצירה כולה בשלמות מסמלת התגלות ה' והשראת שכינה בעולם באמצעות בית-המקדש לעם ישראל.
- "מבית ומחוץ תצפנו". דרשו חז"ל (יומא עב, א) "מכאן לתלמיד חכם שיהיה תוכו כברו כשם שהיה הארון".
כן היצירה מתחלפת. פעם אחת החלק הכהה הופך להיות רקע והחלק הבהיר פנימיות, ופתאום החלק הלבן הופך להיות רקע והחלק הכהה פנימיות. הפנים והחוץ מתחלפים מדי פעם.
- משמעות המילה "ארון" היא גילוי ה"אור" של ה"נ". גילוי האור הנכסף לאחר 49 ימים של ספירת העומר עד קבלת התורה ביום החמישים.
אשרי מי שזוכה להגיע אל "נ" (50) שערי הבינה.
הארון מקום התגלות ה'
רואים אנו שניתנה הדגשה מיוחדת ביצירה לארון העדות, כי הארון הוא מקום התגלות, כפי שנאמר למשה (שמות כה, כב) "ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל".
משה היה נכנס למשכן, וכיון שבא בתוך הפתח, קול יורד מן השמים לבין הכרובים, ומשם יוצא ונשמע למשה באהל מועד.
ההתגלות של הקב"ה במעמד הר סיני, בקבלת התורה, לפני עם שלם, היא אחד מאדני הקודש המוצקים עליהם עומדת האמונה היהודית. שם נכרתה ברית הנצח בין הקב"ה, התורה וישראל.
הקשר בין הקב"ה לעמו, דרך נביאיו, היווה את הביטחון של כל יהודי בא-להי ישראל, הדורש ממנו לעשות רק טוב בעולם הזה, כדי לזכות בטוב הצפון בעולם שכולו טוב.
אחד מעיקרי היהדות הוא להאמין באמונה שלימה שכל דברי הנביאים אמת. נבואת משה רבנו ע"ה היתה אמיתית. התורה היא נצחית. "ודבר א-להינו יקום לעולם" (ישעיה מ, ח).
שנזכה בסיעתא דשמייא לגילויים אמיתיים להבין עומק התורה וסודותיה.
