תיאור
הרעיון: השפע מאת הקב"ה בכל עת ובכל שעה.
המקור: בשעון 12+1 פסוקים נבחרים,
מסביב לשעון פרשת ירידת המן במדבר.
הדגם: שעון מחולק ל-12+1 חלקים.
"קבלה ביד חכמים כי כל האומר פרשת המן בכל יום מובטח לו שלא יבוא לעולם לידי חסרון מזונות" (רבינו בחיי שמות טז, טז).
הסבר: נאמר בירושלמי מסכת ברכות "כל האומר פרשת המן מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו". (משנה ברורה סימן א' ס"ק י"ג).
טוב לומר פרשת המן בכל יום כדי שיאמין שכל מזונותיו באים בהשגחה פרטית, וכמו שכתוב (שמות טז, יח) "ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר".
במרכז היצירה נמצאים שמות מיוחדים של הקב"ה המסוגלים להשפיע על פרנסה טובה. שמות אלו הם המקור שממנו יוצאים 12 פסוקים שונים. הפסוקים מבטאים אמונה, ביטחון, הודאה לקב"ה וכן שליטה על 12 המזלות.
כיוון כתיבת הפסוקים הוא מן הפנים אל החוץ. בתוך החללים שנוצרו בין הפסוקים כתוב גם הפסוק "ישא ברכה מאת ה'", על ידו התגלה הפסוק ה-13 (הנסתר) במלוא עוצמתו.
פסוק זה נבחר וכתוב בצורה מיוחדת:
המתבונן ביצירה יראה…
- "כאילו" בשעה 1:00 יש "אפס", לא רואים כלום ("אין", מושג עמוק בקבלה) .
- בשעה 2:00 נמצאת האות י'. זו האות הקטנה בין האותיות, המסמלת התחלה של משהו, ואפילו מעט, זו התחלת הברכה. וכן האות י' היא ההתחלה של כתיבת אותיות הא'-ב'. (ראה ניתוח האות יו"ד).
- בשעה 3:00 נמצאת האות ש'. היא מצטרפת עם האות י' שלפניה ויוצרת את המילה: "יש". קיימת מציאות שנבעה ממציאות שלא נראתה לפני כן. "יש מאין".
- בשעה 4:00 נמצאת האות א', המסמלת את הקב"ה. אם יש "א", אם הקב"ה נמצא, ממילא באה ה"ברכה".
- יש לשים לב לצורת המילה "ברכה", תחילה בירידה מהאות "ב" ל-"ר" אבל אחר כך מיד עליה למעלה מהאות "ר" ל-"כ" ול-"ה".
- המילה "מאת" מסמלת ברכה מא' עד ת'.
- "ה", האות הגדולה למעלה בפסגה מסמלת שוב את הקב"ה, שהכל נובע ממנו, והיא האות של השפע, כפי שנאמר (בראשית מז, כג) "הא לכם זרע וזרעתם".
בשעון יש בסה"כ 14 פסוקים המרמזים "יד", כמו "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון". כן בפסוק "ישא ברכה מאת ה'" יש 14 אותיות כמנין "יד".
הצורה
הצורה כולה "מסתובבת" ומתפשטת. צורה זו מבטאת את הרעיון של סיבה ומסובב. הקורא את היצירה מרגיש שכל היצירה מבטאת שהקב"ה הוא סיבת הסיבות.
כל חלק מארבעת החלקים בנוי מ-13 קוים המסמלים אהבה ואחדות (אהבה=13=אחד), שהם היסוד.
העיגול הראשון בכל חלק הוא שלם. אח"כ מתחילה התפתחות והתפשטות החוצה לבטא שפע לכל כיוון מארבע הרוחות.
יש לשים לב לקוי האור הדקים החוצים כל חלק ב-3 מקומות המדגישים שהבסיס של כל השפע בא מאורו יתברך.
אולי כך היתה צורת ירידת המן בתוך המחנה!?
