תיאור

"ברכת הילדים"

היצירה נכתבה מהאות "י" המאירה במרכז ומסביבה חומה של ברכות. נבחרה האות "י" לשמש מקור לברכה של הילדים, כי האות "י" הקטנה בעלת עוצמה שרק אפס קצה נוכל לראות ולהבין. עליה אפשר לומר מה שנאמר בזוהר פרשת שלח (דף קס"ח ע"א) "מאן דאיהו זעיר איהו רב" הבה נראה את סודותיה וצפונותיה, ומומלץ לכל ילד יהודי להתעמק ולהבין את החוכמה האצורה בה.

סודה וצפונותיה של האות יו"ד

דָּבָר לִי אֲלֵיכֶם, יְלָדִים טְהוֹרִים,

כאשר תראו את האות י' (יו"ד), זכרו:

י' – סמל לשם ה' המתחיל באות י'.

י' – סמל ליהודי.

י' – סמל לישראל, העם והארץ.

י' – סמל לינון, שמו של המשיח.

י' – סמל ל- י' עשרת הדברות.

י' – סמל לחכמה (תלמדו בעתיד).

י' – סמל לעינו הפקוחה של הקב"ה השומר על בריותיו.

י' – סמל ליסוד, מקור כל דבר.

ועוד…ועוד…ועוד…

בעבר, ילד שהחל לכתוב, לימדו אותו לכתוב תחילה יו"ד. אמרו לו: כתוב יו"ד שאתה בעצמך יו"ד – יהודי! אחרים נהגו לגנוז את היו"ד הראשונה שהילד כתב, במקום שמור, כקמיע לכל החיים.

זכור, ילד יהודי! בשל קטנותה של האות יו"ד אין מי שיכול לעקור אותה. כמה שנקצץ בה, היא נשארת יו"ד. כמוה, עם ישראל שנתכנה בשם יו"ד. אמנם קטן הוא בין העמים, וכולם קיצצו ומקצצים בו, אך אין בכוחה של אף אומה ולשון לעוקרו מן העולם.

לא תשא את שם ה' א-להיך לשוא

"יי", יו"ד ליד יו"ד, יהודי ליד יהודי, מסמלים שמו של הקב"ה.

יו"ד מעל יו"ד, (יהודי מעל יהודי אחר), אינו אלא כניקוד השוא (:), או סוף פסוק (:).

נרמז בפסוק: "לא תשא את שם י"י א-להיך לשוא (:)"

יֶלֶד יְהוּדִי! הֲיָדַעְתָּ מַהִי יוֹ"ד?

13 עיקרי היהדות יש להם רמז באות יו"ד:

יסוד.

י-סוד, ס-יוד = "סוד היוד". ההתחלה של כל אות היא ע"י האות יוד. מ"יוד" מרכיבים את כל האותיות. כך הקב"ה, יוצר הכל, הוא יסוד היסודות, הכל בא ממנו.

יחיד.

יחיד, י"י-חד (אחד). שם הוי-ה מתחיל באות יוד. ה' אחד יחיד ומיוחד, היה הווה ויהיה.

יוד.

י' אות קטנה, הצורה הפשוטה ביותר, נעלמת ובלתי נתפשת. כך הקב"ה, אין לו דמיון, לא גוף ולא צורת הגוף.

יוד.

י' התחלת האותיות: "ֹא" ראשה הימני של האות "א"

י' סוף האותיות : "ת". רגלה השמאלית של האות "ת"

כך הקב"ה, הוא ראשון והוא אחרון.

יוד.

קוצו של י למעלה, רומז לכיוון, לאן לפנות בתפילה.
רק לקב"ה ראוי להתפלל.

יהושע.

י', התוספת שהוסיף משה ליהושע תלמידו.
יהושע הוא הספר הראשון לספרי הנביאים. כל דבריהם אמת.

יו"ד.

י' האות הקטנה ביותר, סמל לענווה.
ומי עניו ממשה? משה אבי הנביאים הוא אמת ותורתו אמת.

יו"ד.

י' ערכה 10, עשרת הדברות משמיים. כך כל התורה משמיים.

יציבות.

י' האות היציבה, איננה קו אלא נקודה, ללא שינוי ותמורה.
נקודה זו, ראשיתה נמצאת בתוך האות בית בתחילת התורה.

התורה תישאר יציבה ולא תהא מוחלפת.

יודע.

יוד-ע (עין), הקב"ה יודע ורואה הכל.
יוד היא סמל לעינו הפקוחה של הקב"ה, יד ההשגחה.

יששכר.

י' האות בה נברא העולם הבא, עולם הגמול.
יש שכר, ש"י עולמות למקיימי מצוותיו, ועונש לעוברים.

ינון.

י-נון, נון שער החמישים, האידיאל היהודי.
ינון, שמו של המשיח "אחכה לו בכל יום שיבוא".

י-וד.

תחילתה י' (10) וסופה ו'+ד' (10).
אם תמחק אות "י" מהמילה יוד, יוותרו "וד" שערכן 10 (יוד), כמנין "י" דומה לנס תחיית-המתים. (ה"י" שנמחקה קמה לתחייה).

הבנה מעמיקה באות יו"ד (י')

הבנת סודות האותיות הן בלב ובנפש ולא בשכל. כל ההוגה בסודות האותיות גורם נחת רוח לנפשו ולנשמתו. הסודות מתאימים לכל אדם ברמה שלו:

א. ליחידי סגולה – להבין עומק הקבלה.

ב. לכל אדם – להוציא מהם מוסר השכל, מחשבה טובה ודרך ישרה.

האות יו"ד ידועה בשם "האות הקטנה", וערכה 10, מספר המבטא קדושה. ידוע כי בעניני קדושה ככל שהוא קטן יותר הוא גדול וחשוב יותר, כמו הסנה והר סיני. "הקב"ה צמצם שכינתו בקודש הקדשים אמה על אמה" (שמו"ר לד, א), וכמאמר הזוהר (זהר א, קכב) "מאן דאיהו זעיר איהו רב, ומאן דאיהו רב איהו זעיר".

העולם הפיזי גם הוא מלמד אותנו "ככל שהדבר קטן יותר, הוא בעל ערך גדול יותר, וחשיבותו גדולה ומיוחדת.

יהלומים ופנינים – לעומת סלעים ענקיים במדברות.

כמה כח גנוז באטום הזעיר שאין עין של אדם יכולה לראותו? מה החשש, חלילה, מפצצת אטום קטנה או מטרור ביולוגי לעומת טנקים…

מה גדולה חשיבותם של תאים בגופנו ביחס לאיברים גדולים, כגון גפיים וכדומה. הפגיעה, חלילה, בתאי גוף האדם מסוכנת יותר לחיי האדם…

אין ספק "מאן דאיהו זעיר איהו רב"! (פירוש: מי שהוא קטן- הוא גדול) באותו יחס נוכל להבין את ערכה הגדול של האות הקטנה, האות יו"ד.

מעניין, מה רומז מספר הפעמים שהאות י' מוזכרת בתורתנו הקדושה. לאות י' יש השכיחות הגבוהה ביותר, כמעט ל"ב אלפים (31,522) מתוך 304,805 (סה"כ 22 האותיות).

זאת אומרת, שכיחות האות י' היא 10% ויותר.

כל "אות עשירית" בתורה היא האות יו"ד.

מהי קדושתה

י' היא כתר כל האותיות

צירוף כל האותיות במילה יו"ד הוא עשרים, 20 = 4 + 6 + 10. "עשרים" בגימטריא "כתר" = 620. בסדר הא"ב באות בעקבות האות יו"ד האותיות: כ', ל', מ', = "מלך". והרי כאן רמז גם לכתר וגם למלך, לכתר מלכות, "וישם כתר מלכות בראשה".

האותיות העוקבות את האות י' הן כ, ל ו-מ. בצרופם אפשר לראות את המילה "כלום" (שווה מאומה, כערך גלעין הזית). מודגש בזה הרעיון של הקשר בין שני קטבים: "מאן דאיהו זעיר איהו רב", מי שהוא כלום הוא מלך…

כן רואים אנו בספירת המלכות, הספירה האחרונה מבין עשר הספירות הגבוהות ממנה, בתוך המילה "מלכות" נוכל למצוא ביטוים בעלי קצוות, מצד אחד: "כלום" "מות" "כלם" "למך"… ומצד אחר ביטויים בעלי גובה: "כל" "מלך" "תכלת"… דווקא ספירה זו שהיא בדרגה הנמוכה ביותר, חשיבותה מי ישורנה?! בלעדיה אין גילוי מלכותו יתברך בעולם. "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד". זו הפסגה אליה אנו שואפים לחבר "כתר" עם "מלכות".

יש הרואים את ספירת המלכות כמו נורת חשמל, שחייבים לסובב אותה לחבר אותה אל הזרם כדי שתאיר. אין לה ערך ללא הזרם.

מקומה של האות י'

"יודוך ה' כל מעשיך…" יוד+וך, יוד + 26, יו"ד מצטרף לשם ה'.

הנכם מוזמנים להיכנס לפרד"ס האות יו"ד. כיצד ברא הקב"ה את המילה הראשונה בתורתו?

"לקח" 3 אותיות אחרונות, ר', ש', ת', ו-2 אותיות ראשונות א', ב', וצירפן יחד, אבל לא לפני שהכניס ביניהן את האות י'. כך נוצרה המילה, "בראשית", נוטריקון: "בראש י' (ובסוף) ת'.

יו"ד היא החכמה, וכך נאמר "בחכמתא ברא עלמא…" (תרגום ירושלמי). האות יו"ד היא רוחנית ביותר, ריקה מתוכן חומרי, אין לה מסה או משקל ואינה תופשת מקום. אם כן, איך מתקשרת היא לעולם הגשמי?

הבריאה הרוחנית הראשונה ביצירה היתה האור, "ויהי אור", אור רוחני. וכשנכנסה האות י' באור, נוצרה בריאה גשמית רוחנית "אויר". וכשם שלא יצויר עולם ללא אויר, כך אי אפשר לעולם ללא יו"ד.

כן ניתן לראות את המילה "נשמה" המבטאת רוחניות מוחלטת, אולם כדי להתחיל ולהתחבר לעולם הגשמי הופיעה האות י' בתוכה, ונוצרה פעילות של נשימה. הנשימה גורמת לנשמה להתחבר לגוף ולחיות בעולם הזה.

יש כאלה שניסו לראות באות י' את הרמז לגז החמצן בעולם. במקום שיש חמצן שם יש סיכויים למצוא חיים. כמו שאין עולם ללא חמצן, כך אין עולם ללא האות יו"ד.

המילה "מים" נוסחתה הכימית: H2 O, שני מימנים וחמצן אחד.

אם כן כמו בתרכובת המים: H –O – H כך תרכובת המים רמוזה באותיות: מ-י-מ.

הסוד של האות י' (יו"ד)

הידעתם מהי יו"ד?

יו"ד היא האות הראשונה באל"ף בי"ת! הכיצד? הרי "א" היא הראשונה?!

האם שמתם לב למבנה של האות "א"?! מאילו חלקים היא בנויה? – מחיבור 2 אותיות "יו"ד", י' עליונה ו–י' תחתונה. האות י' היא סוד ויסוד כל האותיות.

ילד יהודי אשר למד לכתוב, לימדוהו לכתוב יו"ד בתחילה. רצו להחדיר בתודעתו ולהשריש היטב בלבו את עובדת היותו יהודי, וכך היו אומרים לו: "כתוב יו"ד שאתה בעצמך יוד" (באידיש: פירוש המילה יוד הוא: "יהודי"). אחרים נהגו לגנוז את היו"ד הראשונה שהילד כתב, במקום שמור כקמיע לכל החיים (מוזכר לעיל).

יסוד כל האותיות

ידוע על פי הספירות שבקבלה כי האות יו"ד מייצגת את ספירת החכמה, וכן מוזכר בפיוט "בר-יוחאי": "יו"ד חכמה קדומה". המילה "בראשית" מתורגמת על פי כל כללי הסוד ועל פי התרגום: "בחכמתא איתברי עלמא" פירושו: בחכמה נברא העולם. (מוזכר לעיל).

במקום אחר צוין שקיים רמז לכך שהיצירה הראשונה בעולם היתה האותיות, על פי הדרש: בראשית ברא א-להים: "א-ת".

הפעם נגלה כי האותיות כולן נוצרו מהאות הראשיתית, מהאות הבסיסית, היא האות "יו"ד".

הסבר:

האות יו"ד בנויה משלוש אותיות: י-ו-ד.

ה"י" התפשטה מנקודה (י) לקו (ו) ואח"כ לשטח (ד)

המתבונן יגלה כי באמצעות שלוש אותיות אלה, ע"י צירופן או הרחבתן או צמצומן, נוצרו כל האותיות, כל אחת בדרך המיוחדת לה.

האות " א " – נוצרה מהאותיות: י-ו-י.

האות " ב " – נוצרה מהאותיות: ד-ו.

האות " ג " – נוצרה מהאותיות: ו-י.

האות "ד" – נוצרה מהאות: ד.

האות "ה" – נוצרה מהאותיות: ד-י.

האות "ו" – נוצרה מהאות: ו.

האות "ז" – נוצרה מהרחבה של האות ו, או מחיבור אותיות: ו-י.

האות "ח" – נוצרה מחיבור אותיות: ו-ז, או מפעמיים האות: ז.

האות "ט" – נוצרה מחיבור: ו-ז.

"והעשירי יהיה קודש"!

האות העשירית (מידת המלכות וגם "כתר") היא האות: י.

האות "כ" – נוצרה מחיבור פעמיים האות: ו.

האות "ל" – נוצרה מחיבור: כ-ו.

האות "מ" – נוצרה מחיבור: כ-ו.

האות "נ" – נוצרה מהרחבת הבסיס של האות: ז.

האות "ס" – נוצרה מ-3 חיבורים סגורים של האות: ו.

האות "ע" – נוצרה מחיבור אותיות: ו-ז.

האות "פ"- נוצרה מגבולות חיצוניים של האות ב שנבנתה מאותיות: ד-ו.

האות "צ" – נבנתה מאותיות: ז-י-ו.

האות "ק" – נוצרה מצמצום האות ד' והרחבתה, בצירוף האות: ז.

האות "ר" – נוצרה מצמצום האות: ד'.

האות "ש" – נוצרה מהאותיות: ז-י-ו. (אש וגם אור)

האות "ת" – נוצרה מהאותיות: ד-ו, וגם י. (יחד: י.ו.ד)

סוד המילה "יהודי"

מהו השם יהודי?

"יהודה אתה יודוך אחיך…" המדרש (ב"ר צח, ו) אומר, כי יעקב ברך את יהודה, שכל עם ישראל ייקרא על שמו. "לא יקראו להם ראובני או שמעוני… אלא יהודי".

יהודי, יש לו הכרת התודה על הכל. זה התיקון של החטא של אדם הראשון – "כפוי טובה היה", לכן המילה הראשונה אשר מוציא היהודי מפיו בזמן שהוא מתעורר כל בוקר לחיים חדשים, היא "מודה…"

אם נתעמק יותר, נגלה קצת מהעומק הקיים במילה "יהודי", בה אצורה עצמה וחכמה. פסגתה מי ישורנה?

אם נדע כיצד סופר סת"ם כותב את השם הקדוש ביותר: י-ה-ו-ה, נבין את סגולת המילה יהודי.

הקדמה

הסופר לוקח את הקולמוס בידו.

טובל קולמוסו בדיו.

וכותב אות יוד.

הדגשנו לעיל "מאן דאיהו זעיר איהו רב". הקב"ה ש"מלוא כל הארץ כבודו", עליו נאמר (ישעיה נז, טו): "…אשכון ואת דכא ושפל רוח", הנמוך ביותר הוא הגבוה ביותר! לכן החליט הבורא לכתוב את שמו ע"י האותיות הזעירות ביותר.

האותיות אשר מהן כתוב שם הוי'ה הן האותיות: ה' י' ו'.

מה המיוחד בהן?

ידוע שכל אות בלשון הקודש היא גם מילה שלמה בפני עצמה, כגון: "אלף" "בית" וכן הלאה… (נקרא: "מלוי אותיות").

מה הן האותיות אשר אם נהפוך אותן למילים, ערכן יהיה הקטן ביותר? הלוא הן האותיות:

1) ה' = "הא" = 6 בלבד, (או הה, או הי).

2) י' = "יוד" = 20 בלבד.

3) ו' = "וו" = 12 בלבד (או ואו, או ויו).

אפשר לראות את כתיבת שם ה' בצורה נוספת

שם הוי'ה ב"ה נכתב רק באמצעות האות הזעירה, ע"י האות יו"ד בלבד.

הסופר, לפני שהוא מתחיל לכתוב את שם ה' הגדול והנורא, מתרכז בעצמו התרכזות פנימית ובכוונה מלאה, מתחיל הוא לטבול את הקולמוס בדיו, מקדש את הדיו לשם כתיבת שם ה', אומר בפיו: "הריני כותב שם זה לשם קדושת השם", מתחיל להניח את הקולמוס על הקלף, מושך את הקולמוס בשיא הזהירות מלמעלה למטה ויוצר את האות: י'. ממשיך אח"כ וכותב את האות ד'. בתוך האות ד' הוא מניח אות י', וממשיך וכותב אותיות: ו' ד'. עד כאן נוצר חלק משם ה', (האותיות: י ד י' ו ד) .

מה נותר לסופר לכתוב בתוך הד' האחרונה, כדי שתהיה אות ה'?

הוי אומר אות י'.

בזה נשלמה כתיבת שם הוי'ה ב"ה. י-ה-ו-ה

שיטה אחרת, עמוקה יותר תוסבר להלן.

שם ה' נכתב אך ורק ע"י האות יו"ד בכל צורותיה האפשריות.

על פי תורת הסוד, ישנן שלוש רמות בסיסיות לכל דבר:

מחשבה, דיבור ומעשה .

כך מעשה הבריאה :

מחשבה – עלתה במחשבה לפניו… (רש"י ר"פ בראשית).

דיבור – "ויאמר א-להים יהי… (בעשרה מאמרות…).

מעשה – "ויעש…" "נעשה…"

את האות י,ו,ד אפשר לנתחה ולראותה בצורה זו – בשלוש אפשרויות.

ברמה של מחשבה – י' בלבד, (הרהור על הסימן הזה).

ברמה של דיבור – אותיות: י-ד (רק האותיות י, ד, נהגות בפה).

ברמה של מעשה – האותיות הן: י-ו-ד. (למעשה כותבים: "יוד").

מעתה צרפו את שלוש האפשרויות השונות של האות יו"ד וקבלתם את שם הוי'ה ב"ה. – כיצד?

יתחיל הסופר ויכתוב את האפשרות השניה, ז.א. אותיות: י-ד.
אח"כ יכתוב את האפשרות השלישית: י-ו-ד (כאשר הוא מכניס את האות י' הראשונה כאן בתוך האות ד' האחרונה של החלק הראשון).
לאחר סיום צירוף כתיבת האפשרות השניה (יד) והשלישית (יוד) יש להשלים את האפשרות הראשונה, האות י לבדה, אשר תיכתב בתוך האות ד האחרונה, והרי לפנינו נוצר השם הגדול והקדוש בעולם שם הוי'ה.

ערך שש האותיות ה"מפוזרות" לעיל (במלבן הראשון – יד-יוד-י) שיצרו את שם ה' – הוא 44, כערך המלים: "חי ה'". או שם "א-היה" בריבוע שהוא א+אה+אהי+א'היה. (44= 1+6+16+21)

נחזור לנקודת הכתיבה, ממש לפני סיום כתיבת שם ה'.

לפני השלמת שם ה', לפני כתיבת האות י' בתוך הד' האחרונה, נבצע תזוזה קלה. נכתוב את האות י' אחרי האות ד',

וכך תתקבל מילה קדושה – "יהודי"!

ראינו במו עינינו כי כתיבת השם הקדוש, שמו של הקב"ה, והמילה "יהודי" זהות הן. מה עיני השכל אומרות לנו ברגע של גילוי זה? כיצד הנשמה שלנו פנימה מרגישה בידעה סוד גדול זה? מה האחריות שיש לנו לשאת בשמֵנו שרביטו של מלך, ומה זה מחייב אותנו?!

הדמיון המופלא של השם "יהודי" ושם "הוי'ה" מזכיר לנו את התפילה בימי חג "אתה בחרתנו מכל עמים אהבת אותנו ורצית בנו… ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת".. .

תופעה מעניינת:

באידיש כינוי השם "יהודים" הוא "אידן", האין זה דומה לשם "א-דני" בשׂיכול אותיות. באנגלית כינוי השם יהודית הוא ג'ודי, האין זו המילה GOD (שם ה').

בצרפתית: "דיו" הוא שם ה'.

ניתוח המילה "יהודי"

ערך המילה "יהודי" (10+4+6+5+10) הוא 35.

מהו לבו? מה המרכז של המספר הזה? מהי נקודת האיזון של המספר 35?

5.4.3.2.1 … 17 18 19… 35.34.33.32.31

בדיוק "חי" = 18.

17 ספרות לפני המרכז ו-17 ספרות אחריו.

למספר 35 יש רמז נוסף:

הוא מתחלק לשני מספרים 17 + 18.

המספר 17 למה ירמוז?

17 מסמל את המילה "טוב". המילה הראשונה בתורה שערכה 17 היא המילה "טוב", "וירא א-להים את האור כי טוב".

18 מסמל את המילה "חי".

מכאן רמז ברור ליסודות החיים הטובים של היהודי "ובחרת בחיים, למען ייטב לך והארכת ימים".

שמנו לב שאין חיים אלא אם כן נמצא בתוכם ובתכנם יי .

מהו סוד החיים הטובים של יהודי?

כדי להבין זאת יש להרחיב את המספרים, כביכול לראותם בהגדלה. כמו בחקירה מדעית יש צורך להרחיב את המוצגים כדי לראות היטב מה רוחש שם, כך מנסים אנו לשים את ערכי המספרים מתחת ל"מיקרוסקופ הרוחני" ולהרחיב את המספרים ולגלות למה ירמזו.

17X17 = 289 18X18 = 324

סכום שתי המכפלות האלה: 289 + 324 הוא בדיוק 613! המסמלים קיום תרי"ג מצוות.

הרחבת ערכי המספר המייצג את המילה: "יהודי".

הרחבת המספר 35 היא: 35X35 = 1225. לב המספר הזה, אמצעיתו או נקודת האיזון שבו' הוא 613: 1225…… 613 ……1.

וחזרה לרמז לב ה"יהודי" הוא תרי"ג .

המספרים מ-1 ועד 49 מסמלים רמזים רבים, וגם רומזים לימי ספירת העומר, המעבר מעבדות לחירות יהודית.

כל המספרים העוקבים מ-1 עד 49, סכומם: 1225, כהרחבת המספר 35 (35X35) הרומז למילה יהודי. לבו של מספר זה, כפי שהוזכר לעיל, הוא 613.

מהי האמת של "יהודי"?

המילה "א מ ת", בנויה בצורה משמעותית ביותר!

היא בנויה מהאות הראשונה של הא'-ב' – "א"

האות האמצעית במילה "אמת" היא האות האמצעית של הא-ב' – "מ"

והאות האחרונה בא-ב היא האות – "ת".

אותיות ה"אמת" (האות הראשונה, האמצעית והאחרונה) בשם "יהודי" הן: י ה ו ד י

י', ו', י'. צירופן יחד יוצר את האות "א".

ראה הסבר מעשיר על האות אל"ף בתחילת הספר.

האות א' בנויה מצירוף י' ו' י'. חלקים אלה רומזים:

היו"ד (י') העליונה רומזת על הקב"ה (שם י-ה-ו-ה)

היו"ד (י') התחתונה רומזת על היהודי

וה"ואו" (ו') רמז לתורה שניתנה בו' בסיון.

וכאן מבוטא הרעיון: "קודשא בריך הוא וישראל ואורייתא חד הוא".

ערך 3 האותיות י', ו', י', הוא בדיוק 26, רמז לשם הוי-ה ב"ה. וכך נאמר "אתה סתר לי", "סתר" ראשי תיבות, סוף תוך ראש, שמו של הקב"ה נמצא בצירוף האותיות הנמצאות במילה י ה ו ד י בהתחלה, באמצע ובסוף.

(גם נרמז בתפילה: "…כי שם קדשך באמת נקרא עלינו…")

שם ה' מהדהד במילה יהודי

שם ה' ורמזיו מתנוצצים במילה "יהודי" פעמים רבות.

2 האותיות הראשונות במילה יהודי הן י-ה. זהו שם ה'. כפי שנאמר בפסוקים: "כי יד על כס י-ה…", "כל הנשמה תהלל י-ה…", "ואנחנו נברך י-ה…"

לב המילה יהודי הן שלוש אותיות ה, ו, ד. ערכן בדיוק 15 כמנין השם "י-ה". שוב שם ה'.

חתימת המילה "יהודי".

בעבר, חתימה של שם היתה נוצרת מחיבור שתי האותיות הקיצוניות, הראשונה והאחרונה. (כמו: י-ם, ח-ן, ד"ר).

בשם יהודי החתימה היא "יי", הרי זה בדיוק שמו של הקב"ה המצוין בכל החומשים ובכתבי הקודש.

המילה: י ה ו ד י תתחלק לשתים. שתי האותיות הראשונות: י-ה, שם ה' (כנזכר לעיל). וגם שלוש האותיות האחרונות ו, ד, י, הן רמז לשם ה', משום שערכן בדיוק כמו "יי" (20).

"קול גדול ולא יסף" (דברים ה, יט).

במעמד הר סיני קולו של הקב"ה הדהד מסוף העולם ועד סופו ב"קול גדול ולא יסף", לא הפסיק ולא יפסיק לנצח.

האם אנו שומעים את הד קולו של ה' במציאות?

כן, אנו שומעים!

המילה י ה ו ד י בתוכה האותיות ה-ד, ואותיות ה"אמת" שלה (ראה לעיל) הן שם ה' (י,ו,י).

קולו של ה' מהדהד בעולם במציאות לנצח דרך המילה יהודי.

היהודי – הוא הד קולו של הקב"ה !!!

לב לבו של ה"יהודי" האות ו'

האות המרכזית בלבה של המילה "י ה ו ד י" היא האות ו'.

האות ו' יש לה 3 אפשרויות של כתיבה, ואו ויו וו.

כל אחת מהצורות רומזת לערך מיוחד.

"ואו" – ערכן 13, הרומזות לקב"ה שהוא "אחד" בגימטריא 13.

וו" – ערכן 12, הרומזות לעם ישראל, 12 השבטים.

"ויו" – ערכן 22, הרומזות לכ"ב אותיות התורה.

שלוש צורות אלה רומזות, כי ליבו של היהודי מלא באמונה של האידיאל, "קודשא בריך הוא ישראל ואורייתא – חד הוא".

פנימיותה של האות "ואו" הנמצאת בלב לבה של המילה "יהודי" היא האות א' הרומזת ל"קודשא ב"ה ישראל ואורייתא חד הוא". עיין לעיל.

פנימיותה של האות "ויו" בליבה של המילה "יהודי" היא האות י', חזרה אל המקור, האות שממנה נובע הכל.

חכמים מצביעים על האות האמצעית בתורה, (האות האמצעית של האותיות המשונות בתורה) ואומרים שהיא האות ו' במילה "גחון" (ויקרא יא, מב). משני צדדיה, האות הראשונה בתורה והאות האחרונה, יוצרות את המילה "לב".
האות ו' נקראת: "אות החיים" מפני שרומזת לחיבור. מה חשוב יותר מחיבור הנשמה עם הגוף, האדם אל יוצרו, היהודי אל תורתו.
האות ו' רומזת לתורה:

התורה ניתנה בו' בסיון, כפי שנאמר, "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי". "הששי", הבולט והמיוחד שבשנה, הוא יום קבלת התורה. הקב"ה יצר, ברא והעמיד את העולם רק בתנאי שביום ו' בסיון יקבלו בני ישראל את התורה.

יש המקפידים שכל עמוד בספר התורה יתחיל באות ו', והם נקראים "ווי העמודים", חוץ מו' (6) מקומות שבראש העמוד יש אותיות אחרות, והסימן להם "בי-ה שמו". גם הם 6 עמודים רומזים לאות ו'.
האות הששית היא ו'.

לב ליבה של התורה, נקודת האיזון כביכול שהתורה עומדת עליה משני הקצוות, היא האות ו' (ראה לעיל). באה לרמוז: לעשייה.

"תלמודו ב'ידו' ולא רק בראשו", "לשמור לעשות ולקיים"…

אות ו' נקראת גם "אות הדעת". התורה גם היא בשם "דעת", שנאמר "טוב טעם ודעת…" (תהלים קיט), "כי מלאה הארץ דעה את ה'…" (ישעיה יא, ט).
ערך המילה "ואו" (6+1+6) הוא 13 כמו המילה "אחד". הוא שאמרו השבטים "שמע ישראל… ה' אחד", אין בלבנו אלא אחד!".

חומות המילה "יהודי"

יש לבחון את האותיות העומדות לפני המילה "יהודי" והאותיות העומדות אחריהן ולגלות את הרמז.

הסבר

המילה "יהודי" התחלקה לשני חלקים במקביל לחלוקת שם ה' י-ה ו-ה

חלק אחד י-ה. חלק שני ו-ד-י (מקביל ל- "ו-ה").

א. חלק א – יהודי

צירוף האותיות הנמצאות לפני אותיות י-ה, הן האותיות ט-ד בגימ' 13 הרומז למילה: "אחד".

צירוף האותיות הנמצאות אחרי אותיות י-ה, הן האותיות כ-ו בגימ' 26 הרומז לשם הוי'ה.

ביחד מקבלים את ההכרזה "ה' אחד". זוהי הכרזת עם ישראל "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד".

ב. חלק ב – יהודי

צירוף האותיות הנמצאות לפני אותיות: ו-ד-י הן האותיות ט-ג-ה, ערכן בגימ' 17, הרומז למילה "טוב".

צירוף האותיות הנמצאות אחרי אותיות: ו-ד-י הן האותיות ז-ה-כ בגימ' 32, הרומז למילה "לב".

ביחד נותנים את הנוסחה היסודית "לב טוב".

"לב טוב" היא המעלה הנעלה ביותר. "אמר להם (ר' יוחנן בן זכאי) רואה אני את דברי אלעזר בן ערך (שאמר "לב טוב") מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם" (פרקי אבות ב, יג), שהכל כלול ב"לב טוב".

עתה נוכל לראות ולהסיק שחלק א' רומז למצוות שבין אדם למקום, וחלק ב' רומז למצוות שבין אדם לחברו. והרי לפנינו שלמות היהודי, המחבר אמונה בא-ל אחד, דרך ארץ ועזרה לזולת כשלמות אחת.

הידעתם! התרחבות כפולה של השם "יהודי"

י 10 X 10 י = 100

ה 5 X 5 ה = 25

ו 6 X 6 ו = 36

ד 4 X 4 ד = 16

י 10 X 10 י = 100

יחד סכום כל המכפלות הכפולות הן: 277.

277 הוא ערכו של הביטוי "צדקה וחסד".

גם של הביטוי "אנא ה' הצליחה נא".

גם ערך הברכה המקובלת: "סימן טוב ומזל טוב".

גם כערך המילה "זרע". כן המילה הראשונה בתורה שערכה 277 היא המילה "זרע" הרומזת לשורש וגרעין ההתפתחות של העולם כולו.

"כל בי עשרא שכינה שריא"

האות "יוד" הרומזת ליהודי, ערכה 10. מספר זה הוא המינימאלי של מספר יהודים שיכולים לבצע ענין שבקדושה, "כל בי עשרא שכינה שריא".

1X1 + 2 X 2 + 3 X 3 + 4 X 4 + 5 X 5 + 6 X 6 + 7 X 7 + 8 X 8 + 9 X 9 + 10 X 10.

הסכום של כל המכפלות = 385 – כערך המילה "שכינה"

רומז לנו: "כל בי עשרה – שכינה שריא".

"סודות עם ישראל והאות יוד"

האות יו"ד בגימטריא – 10. מידת הצמצום שבהתבודדות, כפי שנאמר על עם ישראל (במדבר כג, ט) "כי מראש (גימטריא: "ישראל") צורים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד (גימטריא 10) ישכון ובגוים לא יתחשב".

האות הנודדת משֵם לשֵם היא האות יו"ד. משרי ליצחק, מיצחק ליעקב, מיעקב ליוסף, מיוסף ליהושע בן-נון… לדויד המלך… דומה היו"ד הנודדת לעם ישראל הנודד.

בשל קטנותה אין מי שיכול לעקור אותה, וכמה שנקצץ בה היא נשארת יו"ד. כמוה, עם ישראל, קטן הוא בין העמים, וכולם קיצצו ומקצצים בו, אך אין לשום אומה ולשון כח לעקור אותנו מן העולם. עם ישראל היודע את סגולותיו ומתחבר אליהן – חי לנצח נצחים.

דומה עם ישראל ל"ראש", והכל טפל לראש. רמז כיצד נבנה השם "ישראל", לב שם זה הוא "ראש" (ש.ר.א.). האות "י" הקטנה ביותר, בתחילתה היא רמז למציאות. האות הגדולה ביותר "ל" בסופה של המילה "ישראל" היא רמז לאידיאל. כך נוצר השם "ישראל".

האם שמנו לב שהאות י' נכתבת בדומה לאות "ל"! יתבונן המתבונן מקרוב בכתיבת סת"ם מקורית וימצא דמיון רב בין שתי האותיות האלה.

"צא ולמד": י' (יוד) היא זעיר אנפין של האות "ל" (למד).

(השם "ישראל" הוא גם ר"ת של שמות 3 האבות ו- 4 האמהות).

לסיכום: עצמת האות י':

היא הקטנה מכולם והגדולה מכולם.
היא כוללת את הכל, וכל האותיות מורכבות ממנה ויונקות מתוכה.
היו"ד אינה קו אלא נקודה, ומסמלת את הקב"ה, הנקודה היסודית.
עצמתה של האות י' בין האותיות, בתוך העולם הרוחני, בדיוק כמו האטום בכל מערכת העולם הפיזי.
אין לה צורה מפני שהיא מסמלת את הכוחות הרוחניים שאין להם שום צורה.

יזכה אותנו הבורא להיות ראויים להיקרא זרע קודש עם כל הסגולות של האות "יוד".

יהלום הברכות