דודי
צפנתי
לך
הקדמה
כל מי שנשמה רגישה לו, אינו מסתפק בדברים חיצוניים.
כבר הורו לנו חז"ל "אל תסתכל בקנקן- אלא במה שיש בו". האדם מטבעו, מחפש את העקרונות הפנימיים, את הנקודות האזוטריות, את ה"נשמה" של כל דבר ודבר.
"כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם " דרשו חז"ל כי בכל מהות, יש משהו פנימי שהוא היקר. באדם יש נשמה, בפירות וירקות יש ויטמינים, אין הלחם משביע נפשו של האדם, כי אם דבר ה' המוסתר בתוכו הוא המחיה את הנשמה.
חכמים היו חכמים! (חידוש?) הם בנו לנו את התפילה. הם יצרו את הערוץ בין הנשמה לבין יוצרה. הם הצפינו את הערוץ הזה בתוך התפילה, בין פסוקי התפילה, בחיבורי המילים וסדר האותיות. הם יצרו נתיבים לנשמה להביע ולהגיע אל יוצר כל. חלק מנתיבים אלה נחשפו במאמרים הבאים ובעיקר במאמר המרכזי "קושטא קא"י" ובניתוח השם בעל העוצמה, המכונה שם "ע"ב".
מבטיחך הקורא והמעיין גם אם אינך יודע סודות אלה, נשמתך – כן יודעת!
היא, הנשמה, רצה בערוצים אותם הצפינו חז"ל לנו בתפילותינו, בצורה עצמאית.
למה הדבר דומה?
אינך צריך לדעת כי בפירות או בירקות מסוימים יש ויטמינים מיוחדים הבונים את גופך, גם אם תאכל אותם בברכה ולשבעה, גופך כבר יזהה את הויטמינים ויבנה את עצמו באמצעותם…
יודע אני כדי לכתוב מאמר זה, זו העזה, אולם בכל מקום בארץ ובעולם שחשפתי את הגילויים הללו, היו צמאים ביותר לשמוע ולבקש עוד ועוד. אנשים רבים התחזקו לאחר ששמעו וראו וגילו את העוצמה האצורה בארגון והסדר של התפילה והצהירו : מהיום, אני מתחיל להתפלל אחרת!
מבוא
קראתי באחד הספרים:
"הקורא את ספרי ללא המבוא – דומה לגנב אשר בחלון יבוא"
לכן מומלץ לא לדלג על המבוא, כי הוא יבהיר דברים רבים, שאם יתעוררו,
כבר הבינו שהבעיה לא אמורה להתעורר.
כדי שחכמים יצליחו להכין תפילות שיעלו למעלה, יש צורך למצוא ערוצים מתאימים אשר יתחילו מהנשמה ויגיעו אל שמי מרום. ערוצים אלה הן תבניות יסודיות אשר חז"ל יצקו לתוכן את תוכן התפילה. תבניות התפילה חשובות לנשמה להתחבר לבוראה במושגי יסוד אשר היא כבר מכירה ב"תת ההכרה שלה".
מי יכול להישאר אדיש בראותו את החוכמה הצפונה בהצפנות שהראשונים השתמשו בהם? נוכל להעריך יותר את שיטתם ואת עומק תבונתם.
עקב המחקר נשאלות שאלות:
האם ההצפנה הזאת מוזכרת במקורות?
מה יכולה הצפנה זו לבטא?
האם הצפנה זו יכולה להוכיח על נוסח תפילה מסוים אם מקורי הוא?
מחקר זה יכול לעודד חוקרים אחרים למצוא הצפנות נוספות…להמשיך ולחפש… בודאי נגלה!
.
גילוי ההצפנות של התפילה
שם ההצפנה:
" קושטא קא"י "
על פי הניתוח של האות "א" יתפתח הגילוי של סוד צירופי אותיות התפילה.
א) ניתוח סוד האות "א":
כל סופר סת"ם יודע כאשר כותבים את האות "א",
עליו לצרף שתי אותיות "י" ולחברם אל האות "ו" הנכתבת באלכסון.
נמצא כי האות הראשונה, האות "א" – בסיס הכל, מורכבת מ-3 אותיות:
"י" למעלה
"י" למטה א
"ו" באמצע
"י" למעלה – רומזת לקב"ה,
"י" למטה – רומזת לעם ישראל
"ו" באמצע – רומזת לתורה שניתנה ב"ו" בסיון.
וכן, כל עמוד בספר תורה מתחיל באות "ו", רמז לתורה המחברת בין הקב"ה לישראל,(*) ולא עוד, אלא ששלושתם דבר אחד כפי שהתבטאו חז"ל:
"קודשא בריך הוא, ישראל ואורייתא – חד הוא"!
חכמים רצו להחדיר ולהזכיר לנשמה את היסוד היהודי, בכל ההזדמנויות האפשריות,
וזאת עשו דרך הקוד של האותיות ק.א.י.
האותיות "א", "י", "ק", רומזות לאחדות, לשלמות.
אלו שלושת האותיות, הן בסיס ופתיחה לכל סדרה של אותיות:
"א" פותחת את סדרת האחדות: א, ב, ג, ד, ה, ו, ז, ח, ט
"י" פותחת את סדרת העשרות: י , כ, ל, מ, נ, ס, ע, פ, צ
"ק" פותחת את סדרת המאות: ק, ר, ש, ת, ך, ם, ן, ף, ץ,
האות "א" – רומזת למספר אחד, ממנו נבראו כל המספרים (אולי אינו נחשב מספר, כי הוא ראשית הכל ממנו נוצרו הכל…)
האות "י" ערכה 10 רומזת לשלמות, לחיבור כל האחדות ויצירתם לחטיבה אחת. לכן גם המניין בבית הכנסת, מבוסס על המספר 10, ו"כל בי עשרא שכינא שריא"
האות "ק" גם היא שלמות של כל העשרות וחיבורם לחטיבה אחת.
ושוב – "א"=אלף, רומז למספר הגבוה ביותר המצוין בתורה, רומז למספר 1000.
כך שהאותיות "א,י,ק," רומזות לאחדות ושלמות. חכמים, אנשי כנסת הגדולה, אשר בנו ויצרו את נוסח התפילה, השתמשו בשלושת האותיות הללו כ"ויטאמין" מחלחל בתוך הנשמה, לעורר אותה להתחבר אל מקורה, אל הקב"ה. לכן, הצפינו את שלושת האותיות הללו, באפשרויות שונות בחוקיות מסוימת, בצירופים שונים. חכמים לא סתם בחרו לכתוב את משפט המפתח לכל היהדות ע"י השימוש באותיות שהזכרנו: "קודשא בריך ישראל ואורייתא –חד הוא".
ק י א
"קודשא בריך הוא" "ישראל" "אורייתא"
ב) בהבדלה:
אנו מוצאים את ההצפנה הזאת בהבדלה, במוצאי שבת, הזמן המחבר בין שבת לששת ימי המעשה, עם תחילת היום הראשון, הרומז למספר – 1
וכך אנו אומרים:
"…המבדיל בין קודש לחול"
"בין אור לחושך"
"בין ישראל לעמים"
אנו מוצאים את ההצפנה הזאת בעיקר במקומות המעידים על האמונה בבורא עולם, אחדותו וקדושתו של הבורא, והם: שבת קודש, הקדושה, הקדיש ועוד.
ג) שבת קודש:
ידוע כי בכל ימות השנה, ימי החול, ובנוסף, חגים, ימים טובים וגם ימים נוראים,
הכלל הוא: "תפילת עמידה שהתפללנו בלילה, אותה תפילת עמידה, נתפלל גם בשחרית, וגם במנחה.
ראה זה פלא: ישנו יום אחד בלבד, מיוחד, שהכלל הזה "לא עובד" והוא יום השבת. מה שהתפללנו בלילה, בערבית, לא נתפלל בשחרית, וגם לא במנחה.
התפילות שונות זו מזו…
בליל שבת מתחילה התפילה: "אתה קדשת את יום השביעי…"
הערה בסיסית מס' 1
ההערה הבאה היא הערה יסודית ומבוססת, שחכמים הכירו אותה והשתמשו בה.
הם לא התייחסו למילות הפתיחה כטקסט עצמו. וגם לא התייחסו לאותיות הטפלות למילה הבסיסית:
המילה "אתה" היא פתיחה לתפילות רבות: "אתה חונן…", "אתה בחרתנו…",
"אתה יצרת…", "אתה קדוש…", "אתה אחד…", "אתה גבור…", ועוד.
ולכן היא לא נחשבת להתחלה. בד"כ מילת הפתיחה, "טפלה" לעיקר שיבוא אחריה. מוצאים אנו זאת פעמים רבות בפרקי תהילים:
"לדוד- אליך ה' נפשי אשא…" (תהלים כ"ה א') ואז כל הפרק ממשיך ע"פ סדר האותיות א – ב. גם הפסוק השני האמור להתחיל באות "ב" מתחיל במילה "א/להי!" והמשך הפסוק מתחיל באות "ב" במילים "בך בטחתי אל אבושה…"
כן דוגמא ידועה "תהלה לדוד- ארוממך א/להי המלך…"
וממשיך כל הפרק לפי הסדר א – ב.
העיקרון הזה נמצא גם בהלכות סת"ם, כי האותיות הטפלות לשם ה' לפניו, אין להן קדושה…רק האותיות שהן בהמשך שם ה' יש להן קדושה…"
ונחזור אל התפילה בליל שבת:
אתה קדשת את יום…
כיצד חכמים יחברו את שלושת התפילות?"
ראה זה פלא
בליל שבת: "אתה קדשת את יום…"
בשחרית: …… "ישמח משה במתנת חלקו…"
במנחה: "אתה אחד ושמך אחד…"
נוסח זה קבוע בכל מנהגי ישראל בלי יוצא מן הכלל.
במוסף, הפתיחה היא שונה לפי העדות השונות, יש המתחילים את תפילת מוסף:
"תכנת שבת רצית קרבנותיה…לפי סדר תשר"ק, ויש נוסח: "למשה צווית על הר סיני…"
ד) סיום כל התפילות בשבת
חמדת ימים אותו קראת… (יש העוצרים דווקא כאן ואינם ממשיכים)
בתפילות השבת מתחילתה ועד צאתה אנו משתמשים פעמים רבות בהצפנה זו:
1) בפרקי "לכו נרננה…" אנו מסיימים בפרק האחרון "משה ואהרון בכוהניו ושמואל בקוראי שמו קוראים אל י/ה והוא יענם.."
2) אנו מסיימים- לפי רוב עדות ישראל (יש עדות המשלימות "מזמור לתודה..")
רוממו ה' א/להינו והשתחוו להר קדשו כי קדוש י/ה א/להינו"
3) בסיום שיר ליום השבת..
"…עדותיך נאמנו מאוד, לביתך נאוה קודש י/ה לאורך ימים"
בתפילת שחרית: בברכת: יוצר" בפתיחה המיוחדת לשבת ויום טוב, אומרים: "…יוצר אור ובורא…הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו אין קדוש כ-י/ה.
ה) הקדושה
הקדושה מבטאת את גולת הכותרת של התפילה: "ונקדשתי בתוך בני ישראל….". הקדושה היא הכתר הניתן לקב"ה ע"י מלאכים המוני מעלה, הנמצאים בעולם הרוחני, יחד עם עם ישראל הנמצאים בעולם הזה. בחיבורם מייחדים ומקדשים את הקב"ה ומוסרים את נפשם על קידוש ה'.
א) לב הקדושה
אנשי כנסת הגדולה סידרו את הקטעים אותם הציבור עונה בקול רם בהצפנת האותיות "ק.א.י."
1) קדוש קדוש… ברוך כבוד ה' … ("קדוש" ו"ברוך" הם שני משפטים בלתי נפרדים, חד הם…)
2) ימלוך י/ה לעולם א/להיך ציון
3) "אמן" – בסיום הקדושה
מעניין מאוד כי בנוסח הקדושה המקורי התימני, הנקרא: "באלאדי".
הציבור עונה "אמן" באמצע הקדושה!
ו) בחתימת הקדושה
אנו מסיימים בברכה
ברוך אתה י/ה הא/ל הקדוש.
(נזכור את ההערה הנ"ל כי אותיות היחס הטפלות למילים אינן נחשבות כמו אותיות הטפלות לפני שם ה' – אין להן קדושה..)
דרך אגב: הברכה הזאת : "ברוך אתה י/ה/ו/ה הא/ל הקדוש", ערכה בגימ'. בדיוק: 1111 .
האם הנשמה חשה את התדר הפנימי של האחד במשפט זה?
שיש בו אחד באחדות, אחד בעשרות, אחד במאות ואחד באלפים…
ב) בקדושה מיושב – דיוצר
בקטע המתחיל "תתברך לנצח (לעד) צורנו…נאמרות המילים הבאות עפ"י הנוסח התימני המקורי – ה"באלאדי":
"אשר משרתיו עומדים ומשמיעים את קולם יחד…"
ג) בקדושה מיושב – דיוצר
לפני אמירת המילים: "קדוש קדוש קדוש…" נאמר עפ"י הנוסח ספרד והספרדים: "כולם כאחד עונים באימה ואומרים ביראה קדוש…"
ד) ובנוסח ה"בלאדי" נאמר: "כולם כאחד עונים ביראה ואומרים קדוש…"
ה) בקדושה של "ובא לציון…" מקפידים כולם, ובכל זמן כולל מוצאי שבת לצטט את הפסוק: "ואתה קדוש יושב תהלות ישראל וקרא זה אל זה ואמר: "קדוש…"
הצפנת האמת
עד כה ראינו הצפנת אותיות קא"י בקטעים שונים של התפילה, והנה כעת נראה כי לא רק שחכמים הצפינו אותיות אלו בין מילות התפילה, אלא במקומות שונים השתמשו בהצפנה ע"פ נוסחה הנקראת "הצפנת האמת" "קושטא קאי".
"קושטא קאי", פירוש: "האמת לעולם עומדת". (*)
מהי הצפנת ה"אמת"?
כל רואה, יבחין כי המילה "אמת" נבנתה משלוש אותיות מיוחדות:
האות: "א" עומדת בהתחלת כל שרשרת האותיות
האות: "מ" מייצגת את הלב- המרכז – אמצע האותיות
והאות: "ת" מופיעה בסוף שרשרת האותיות
הרי לפנינו נוסחה: התחלה, אמצע וסוף.
המילה "אמת" היא החותמת של הקב"ה.
שנאמר "אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי (בהווה) אין אלהים". (ישעיהו מד, ו)
גם שם הוי'ה ב"ה נבנה ע"י חיבור שלושת הזמנים: "היה הווה ויהיה"
כבר רמזו חכמים בפסוק: "אתה סתר לי". ס'וף ת'וך ר'אש
שיטת ההצפנה הזאת, "התחלה אמצע וסוף" היא אֵם ההצפנות !
היא אחת מעמודי התווך של ההצפנות. הצפנה זו מבטאת את מציאותו של הבורא, הקיים בכל מקום.
להלן נראה דוגמאות להצפנה זו במקומות שונים בתפילה ונתחיל מן הבסיסית מכולם – הקדיש.
א) הפתיחה של הקדיש:
המשפט הראשון של הקדיש פותח: "יתגדל ויתקדש שמה רבא"
נתבונן ונראה, כי המשפט פותח באות "י" ומסתיים באות "א":
בהתבוננות נוספת נבדוק מה היא האות האמצעית?
במשפט זה יש 17 אותיות, אמצע המשפט היא האות ה-9, שם "שובצה" האות "ק":
והרי לפנינו:
"יתגדל ויתקדש שמה רבא"
י 7 אותיות ק 7 אותיות א
ב) לב הקדיש
הסבר מקדים על חשיבותו וערכו של הפסוק:
"יהא שמה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא"
ישנן 4 דרגות בחומרות וברצינות של תגובות הקהל במשך התפילה.
גם מבחינה הלכתית הדרגות הללו קיימות.
הזוהר הקדוש אומר כי כל דרגה המשתנית זו מזו הם באלף (1000)
למדו אנשי הסוד כי
העונה: "אמן" יש בו מעלה גדולה מאוד כי הוא משלב הוי'ה ואדנות שערכם "אמן".
(י-ה-ו-ה = 26 , א-ד-נ-י = 65 , 26+65 = 91 = אמן.)
העונה: "ברכו את ה' המבורך" כאילו ענה 1000 פעמים "אמן"
העונה קדושה" (קדוש, קדוש, קדוש…) כאילו ענה 1000 פעמים "ברכו את ה' המבורך"
והעונה "יהא שמה רבא. " כאילו ענה 1000 קדושות.
אכן גם מבחינה הלכתית כך:
הנמצא במקום בו יש שני מניינים (בכותל…לדוגמא) ושומע קהל העומד לענות "קדושה" וקהל סמוך לו עומד לענות "יהא שמה רבא…" מה יעדיף לענות? פשוט הדבר: יענה "יהא שמה רבא…" שקדושתו גדולה מזו שב"קדושה". ועוד הלכות אחרות נובעות מחומרת הקדושה של "יהא שמה רבא…"
כיצד בנו אנשי כנסת הגדולה "פסוק " זה?
חכמים בנו את הקדיש על סמך הפסוק "ועתה יגדל נא כח ה.'.."
בדקו: היכן מצאנו בתורה פסוק או פסוקים שיש בהם כ"ח (28) אותיות והם כלולים ב- 7 מילים בלבד (7- מסמל קדושה)
הם מצאו דבר מדהים! קיימים רק שני פסוקים כאלה, והם:
1. "בראשית ברא א/להים את השמים ואת הארץ"
2. "וידבר א/להים את כל הדברים האלה לאמר"
לפסוקים אלו משמעות מיוחדת ליהדות כולה:
פסוק זה "בראשית ברא א/להים את השמים ואת הארץ",
הפסוק הראשון בתורה, מורכב מ- 28 אותיות ב- 7 מילים. רש"י רמז בפירושו:
"כח (28) מעשיו הגיד לעמו…"
הפסוק הנוסף הבנוי על נוסחה זאת:
"וידבר א/להים את כל הדברים האלה לאמר"
(28 אותיות בתוך 7 מילים), הוא הפסוק הכתוב בצמוד ממש לעשרת הדברות, לפני "אנכי ה' א/להיך…".
מצאו חכמים קשר ביניהם:
הפסוק הראשון שבתורה, פותח ומתאר את בנין העולם הפיזי, עולם החומר העולם הגשמי. הפסוק הסמוך לפני עשרת הדברות מסמל את העולם הרוחני, עולם התורה.
אנו מבינים את מה שאמר ירמיה הנביא: "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי. גם חז"ל הבליטו את הקשר האמיץ בין שני החלקים הללו, הרי כל מטרת בריאת העולם הינה ליצור מקום בו ניתן יהיה לקבל ולקיים את התורה. ואלמלא התורה – אין העולם מתקיים! התחברו שמים וארץ בנוסחה ובתדר של שני הפסוקים השווים והמשלימים זה את זה.
מה עשו אנשי כנסת הגדולה?
לקחו את ה"תדר" המשמעותי הזה ו"בנו" גם הם "פסוק" באותו "תדר" משפט שיהיה בו 28 אותיות ב-7 מילים והנה לפנינו קבלנו את המשפט:
"יהא שמה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא"
הבה ונראה את ההקבלה בטבלה הבאה:
|
1 |
2 |
3 |
4 |
5 |
6 |
7 |
8 |
9 |
10 |
11 |
12 |
13 |
14 |
15 |
16 |
17 |
18 |
19 |
20 |
21 |
22 |
23 |
24 |
25 |
26 |
27 |
28 |
|
ב |
ר |
א |
ש |
י |
ת |
ב |
ר |
א |
א |
ל |
ה |
י |
ם |
א |
ת |
ה |
ש |
מ |
י |
ם |
ו |
א |
ת |
ה |
א |
ר |
ץ |
|
ו |
י |
ד |
ב |
ר |
א |
ל |
ה |
י |
ם |
א |
ת |
כ |
ל |
ה |
ד |
ב |
ר |
י |
ם |
ה |
א |
ל |
ה |
ל |
א |
מ |
ר |
|
י |
ה |
א |
ש |
מ |
ה |
ר |
ב |
א |
מ |
ב |
ר |
ך |
ל |
ע |
ל |
ם |
ו |
ל |
ע |
ל |
מ |
י |
ע |
ל |
מ |
י |
א |
מעניין גם ביטוי זה מתחיל באות "י" ומסתיים באות "א"
נתבונן: מה אמצעיתו של הפסוק?
ה"בעיה": במספר 28, בגלל שהוא מספר זוגי, אין לו "אמצע"
14 מילים מכאן ו- 14 מילים מכאן…
אולם המבין מבין. חייב להיות "אמצע". והן שני המקומות ה-14 וה-15 ביחד. הבה ונבדוק אילו אותיות "הניחו" אנשי כנסת הגדולה שם? האם ערכן יהיה כמו "ק"? אכן שם מונחות האותיות "לע" במילה: "לעלם"
הרי מצאנו כאן במרכז את ערך האות "ק".(100)
ומה נוצר לנו? 13 אותיות מכאן, ו – 13 אותיות מכאן.
כפי שנאמר: "מזה אחד(13) ומזה אחד(13)" (שמות יז, 12)
"שמהּ", או "שמיה"?
מצאתי במספר מצומצם של סידורים, מופיעה המילה "שמיה" (עם י'), ולא "שמה".
סביר להניח משום שמדפיסי הסידורים לא הקפידו על כתיב מלא או חסר כמו ההקפדה המוחלטת באותיות התורה.
רשימת הסידורים אשר בהם נמצא "שמה", ולא "שמיה"
:
כל הסידורים נוסח ספרד: (לא מצאתי סידור שלא מודפס כך)
תפילת כל פה , תהילת ה' חב"ד, תפילת שלמה, מקור התפילה, שירה חדשה, רינת ישראל, מקור הברכה, מאיר עיניים, תהילות ישראל השלם, סידור מהרי"ץ (דושינסקא) אור הישר השלם, בית אהרון ויוסף (חסידי קרלין" ישועות יעקב, – לובלין, סידור עץ חיים – ארטסקרול
כל הסידורים נוסח אשכנז: (לא מצאתי סידורים שמודפס אחרת)
סדור "כפתור ופרח"-אשכנז סדור ווילנא, תפילת יוסף (פסקי משנ"ב)
רינת ישראל, ניב שפתיים, ועוד.
נמצא מודפס בסידורים נוסח ספרדים ועדות המזרח
1) למען שמו באהבה – הגרע"י
2) דרכי חיים הגרע"י
3) נועם השם- בני ברק
4) כוונת הלב
5) אור ודרך השלם – הגרע"י
6) פאר ישראל השלם
7) יחווה דעת השלם – מתוקן ומוגה ע"י הגרע"י
8) נזר הקודש
9) חזון עובדיה- הגרע"י
10) רינת ישראל -ספרדים
11) אהבת ציון (חלק מהקדישים "על ישראל" ולפני "ברכו")
לא מודפס "שמה" בסידורים הספרדים הבאים: איש מצליח, קול אליהו, עבודת ה', עוד יוסף חי, גם בתכלאל התימני לא מודפס: "שמה" אלא "יהא שמיה".
ג) כ"ח (28) מילים בקדיש
חכמים רצו להבליט את ערך המילה "כח" על פי הפסוק:
"ועתה יגדל נא כח א-ד-נ-י", ולכן, נוסף ל-28 אותיות, של "יהא שמה רבא מברך…" הבליטו זאת גם ע"י כ"ח מילים. מ"יהא שמה רבא…" עד "…דאמירן בעלמא", יש 28 מילים. הקטע הנאמר לאחר "יהא שמה רבא", מתחיל ב"יתברך וישתבח וי…" ומסתיים במילים "…דאמירן בעלמא", יש בקטע זה, שמונה שבחים והמלה העשירית היא "דקדשא…"
"יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה
ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא: לעילא מכל ברכתא שירתא ותשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא"
קטע זה מתחיל באות "י" ומסתיים באות "א" .
מה אנו מחפשים? האם באמצעיתו נמצא את האות…"ק"?
הבה ונבדוק:
קטע זה בנוי בדיוק מ – 105 אותיות, האות האמצעית תהיה במקום ה – 53.
צאו ובדקו!!!
האות מס 53 היא בדיוק האות "ק", במילה: "…. שמה דקדשא בריך הוא".
52 אותיות מצד זה ו – 52 אותיות מצד זה (המספר 52 רומז לדברים רבים: פעמיים שם הוי'ה, שם של "בן" ועוד…)
האת "ק" הנמצאת בקטע זה היא האות "ק" היחידה בכל הקטע מ"יהא שמה רבא מברך…" עד סוף הקדיש "…דאמירן בעלמא".
האם האות ק לא מונחת כאן במכוון? כאשר לפניה האות י ומאחריה האות א בדיוק, במרחק קבוע…?
בחיבור הקדיש עם ההברכה "יהא שמה רבא…"
אנו אומרים:
בעגלא ובזמן קריב ("ואמרו אמן" – מילים אלה לא נחשבות מחלק עיקרי של הקדיש)
אמן
יהא שמה…
הערות:
1. המשפט "יהא שמה רבא…" בנוי מ-7 מילים ועוד 20 מילים. מ"יתברך
וישתבח…עד
"דאמירן בעלמא". כיצד יוצרים את המילה ה – 28?
להלן נבין את השיטות השונות, נבין יותר מדוע יש נוסחאות שונות.
אין ספק שהמבנה של המספרים הוא אחד הדברים המנחים את מארגני נוסח התפילות…
יש וחלקו את המלה "מכל" ל – 2 מילים "מן כל", ובגלל הוספת אות אחת מצד זה של האות "ק" נאלצו להוסיף אולי אות "ו" באחת המילים כדי שייוצר שוויון, שהאות "ק" תישאר במרכז בדיוק!
בימים נוראים כאשר כופלים את המילה: "לעילא" מבטלים את השינוי "מן כל" למילה "מכל". אנחנו מבינים עכשיו יותר מדוע יש הכופלים את המילה "יתברך" בסוף "יהא שמה רבא…" כדי להגיע ל- 28 מילים…
2. על פי מה שראינו בקדיש, במקום שרצו להצפין את האות "ק" , יצרו חיבור של
שתי אותיות "לע" שסכומן יחד 100= "ק". סביר ביותר להבין, כי השתמשו
בשיטה זו גם בצירופים נוספים: "על" = ק = 100 "יצ" = "כפ" = 100= "ק"
או להיפך. כך גם את האות "י" הצפינו באותה שיטה. השתמשו בצירופים
מיוחדים כגון: "בח" = "גז" = "דו" = 10 = "י".
או אפשר והשתמשו באות "כ" שערכה = 20 כערך האות "יוד".
"על ישראל" – קדיש דרבנן
"עלמא אמאי קא מקיים? אקדושא דסידרא!" (סוטה מט ע"א)
נוסחאות שונות:
נוסח באלאדי:
"על ישראל ועל רבנן ועל תלמידהון ועל כל תלמידי – תלמידהון דעסקין באורייתא די באתרא הדין ודי בכל אתר ואתר יהא לכון ולנא חנא וחסדא ורחמי מן קדם אבונא דבשמיא"
התחלה: "על" = 100 = "ק"
אמצע המילים: "ודי " = יוד = "י"
סוף הקטע: "… דבשמיא "
ועוד יותר –
יש כאן 119 אותיות.
אם ההתחלה "ק" והאחרונה "א, מהי האות המרכזית? האות "י"!
על ישראל ועל רבנן ועל תלמידהון ועל כל תלמידי תלמידהון דעסקין באורייתא ודי באתרא הדין בכל אתר ואתר יהא לכון ולנא חנא וחסדא ורחמי מן קדם אבונא דבשמיא
צאו ובדקו. אל תוותרו!!!
האם לפני האות "י" המסומנת יש 59 אותיות ואחרי האות "י" יש 59 אותיות? האם האות "י" נמצאת במקום ה – 60? שהיא אמצע המספר 119??
אל דאגה! הענין נבדק!!! לכל השאלות הללו התשובה חיובית!!!
בנוסח ספרד ("רינת ישראל")
על (100=ק) ישראל ועל רבנן ועל תלמידהון ועל כל תלמידי תלמידיהון ועל כל
מאן דעסקין באורייתא די באתרא קדישא הדין ודי(יוד=י') בכל אתר ואתר יהא
להון ולכון שלמא-רבא חנא וחסדא ורחמי וחיי-אריכי ומזוני – רויחי ופרקנא מן
קדם אבוהון די בשמיא(א)"
"על" (= 100 = "ק") המילה הראשונה, ואחריה 18 מילים
"ודי" (= יוד = "י" ) המילה מרכזית. באמצע! ואחריה 18 מילים.
"א" ("א") בסוף המילה האחרונה.
בקטע זה יש 172 (86+86) אותיות
עד סוף המילה "ודי" (המילה האמצעית) יש 86 אותיות.
אחרי המילה "ודי" עד סוף הקטע (דבשמיא) יש 86 אותיות
נוסח ספרדים (רינת ישראל – נוסח הספרדים ועדות המזרח)
"על ישראל ועל רבנן ועל תלמידיהון ועל כל תלמידי תלמידיהון דעסקין באוריתא קדשתא די באתרא הדין… בקטע זה- 16 מילים
…ודי… המילה המרכזית
…בכל אתר ואתר יהא לנא ולהון ולכון ולנא חנא וחסדא ורחמי מן קדם מארי שמיא וארעא." בקטע זה-16 מילים
נוסח אשכנז
"על ישראל ועל רבנן ועל תלמידיהון ועל כל תלמידי תלמידיהון ועל כל מאן דעסקין באורייתא די באתרא הדין… עד כאן 18 מילים: "חי מילים"
…ודי… אמצע
…בכל אתר ואתר יהא להון ולכון שלמא-רבא חנא וחסדא ורחמי וחיי-אריכי ומזוני-רויחי ופורקנא מן קדם אבוהון דבשמיא וארעא." עד כאן 18 מילים
נוסח חב"ד
"על ישראל ועל רבנן ועל תלמידיהון ועל כל תלמידי תלמידיהון ועל כל מאן דעסקין באוריתא די באתרא הדין… עד כאן 18 מילים
…ודי… אמצע
…בכל אתר ואתר יהא להון ולכון שלמא רבא חנא וחסדא ורחמין וחיין-אריכין ומזונא רויחי מן קדם אבוהון דבשמיא." עד כאן 18 מילים
מילים בסיסיות וחוזרות בקדיש:
מי עיניים לו ויראה את המילים הבאות: "לעילא"
המילה "לע י ל א" מורכבת מאותיות: ל,ע,י,א, – בגימ' = 111 שהם "קיא".
ק י א = 111
המילה "דקודשא" משלבת את הקוד של האותיות קיא עם האותיות ש-די.
"דק ודשא" "ד ק וד ש א"
ק י א ד י ש שהן אותיות "ש-די"
וכן המילה "קדישא" משלבת את הקוד של האותיות קיא עם האותיות ש-די.
ק ד י ש א אותיות פנימיות: "קדישא"
הצפנות נוספות בתפילה
בתפילה המיוחדת המתחילה "בריך שמיה דמארי עלמא…" חפשנו את ההצפנה. ושם נמצאה: בביטוי מרוכז ביותר, המראה את כל היסודות הנזכרים:
ו"ולשמיה קדישא יקירא אנא אמר תושבחן…"
הביטוי הקצר המשמעותי המבטא את שמו של הקב"ה
קדישא
יקירא
אנא
המתבונן מגלה דבר מעניין בביטוי הזה:
ר"ת של הביטוי הקצר הזה הוא: "קאי"
זאת ועוד יותר:
קיימת עוד הצפנה במילים אלה, הצפנת קוד האמת!
האת הראשונה – במילה הראשונה – היא :"ק"
האות האמצעית- במילה האמצעית- היא :י"
האות האחרונה- במילה האחרונה — היא :"א"
(דומה להסבר האות "אל"ף. (*)
זאת ועוד יותר:
שלושת המילים מסתימות כל אחת באות "א" שהיא בגימ בגימ' 111 = "קאי "
ראה התחלת המאמר…
ברכת ההפטרה:
"ברוך אתה ה' א/להינו מלך העולם…
אשר בחר בנביאים טובים ורצה בדבריהם הנאמרים באמת ברוך אתה
= 10 מילים 46 אותיות
יה/ו/ה הבוחר בתורה ובמשה עבדו ובישראל עמו ובנביאי האמת וצדק"
= 10 מילים 46 אותיות
סה"כ הברכה בשלמותה 26 מילים הרומזים לשם הוי'ה, שם של רחמים, הנמצא בעניין נביאי האמת והצדק המייצגים את ה"דין".
בתפילת מוסף שבת וראש חודש:
"אתה יצרת עולמך מקדם כלית מעשיך ביום השביעי ובחרת בנו מכל העמים ורצית בנו מכל הלשונות קדשתנו במצותיך וקרבתנו מלכנו לעבודתך ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת ותתן לנו י-ה-ו-ה א-להינו באהבה…"
בקטע זה המתחיל באות "י" ומסתיים באות "א" יש 134 אותיות. האות האמצעית שמספרה 67 היא האות "ק" בביטוי "קדשתנו".
יש אפשרויות רבות לראות את ההצפנה בתפילת המוסף הנזכרת:
"אתה יצרת עולמך מקדם כלית מלאכתך ביום…"
בקטע זה יש 28 אותיות שתחילתו "א" וסופו "י" ואמצעיתו האות ה-14 היא "ק"
אפשרות נוספת:
אתה יצרתך עלמך מקדם…ר"ת "אי"ק.
אפשר לכתוב "עֹלמך" חסר "ו" כמו שכתוב במקורות:"זה שמי לעֹלם.."(שמות ג,ט"ז)
ה' ימלך לעֹלם ועד"(שמות ג,ט"ז)
ביני ובין בני ישראל אות היא לעלם.."(שמות ט"ו יח)
ואמרתי חי אנכי לעלם.."(דברים ל"א , י"ז)
ועוד ועוד רבים
עולמו של הקב"ה, חסר הבנה מי יכיל ומי יבין..?
ישנן הצפנות רבות נוספות בקטע של תפילת ר"ח. אתגר: נסו למצוא.
חתימת הברכות בתפילת ערבית, הצפנה בראשי-תיבות:
ברוך אתה ה' שומר עמו
ישראל לעד אמן
י ק א
חתימת ברכות שמע בערבית ליל שבת וחג: הצפנה בר"ת:
ברוך אתה ה' הפורס סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישאל
ועל ירושלים אמן
ק י א
ספירת העומר: הצפנה בר"ת:
הפתיחה של ספירת העומר
היום
יום אחד לעומר
י א ק
"קוה" הפתיחה לפיטום הקטורת
"קוה אל י/ה ..חזק ויאמץ לבך וקוה אל י/ה…
אין קדוש כי/ה/ו/ה כי אין בלתך.."
שמתם לב? המילה :"קוה" ערכה 111 שהם: "קא"י"="אלף"
ניתוח הפיוט: :"בר-יוחאי"
מחבר הפיוט "בר-יוחאי" ,קרוב לודאי שידע את סוד ההצפנה של האותיות "קאי" ולכן הצפין את הסוד הזה בצורה ברורה בפיוט , בדרך שלו:
בכל בית מהבתים הראשונים הצפין אות אחת בצורה בולטת. ע"י הדגשה בחזרה על המילה פעמיים או יותר
בית א': בר יוחאי שמן משחת קודש, נמשחת ממידת הקודש, נשאת ציץ נזר הקודש (3 פעמים חזרה המילה "קודש").
בית ב': בר-יוחאי מושב טוב ישבת יום נסת יום אשר ברחת..."המילה "יום" חזרה פעמיים
בית ג': בר יוחאי עצי שיטים עומדים….. אור מופלא אור היקוד…
אין מילים מודגשות בחזרה מספר פעמים בבית אחד כמו 3 הדוגמאות דלעיל, והן מופיעות ברצף בית אחר בית..
הערה:חוץ ממשפט משמעותי "קשרת קשרי שין קשריך.."האות "ק" חוזרת , ועוד יותר המילה "קשר" הרומזת לקשר הנצחי של "קודשא בריך הוא ישראל ואורייתא –חד הוא.
מי שעיניים לו, יתבונן ויראה כי המילים החוזרות בבתים א,ב,ו-ג מייצגות את האותיות :קאי" וגם מיצגות את המילים הנאמרות בהבדלה: "..המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך בין ישראל לעמים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה.."
"הערה צדדית" יש עוד ביטוי חוזר על עצמו בפיוט: והוא : "קשרת קשרי שין קשרך.". המילה "קשרת" ערכה 1000 אולי תרמוז ל"א" (אלף) שיש בה כל הריכוז של הרעיון "קודשא בריך הוא ישראל ואורייתא חד הוא" גם האות שין בנויה מ-3 חלקים המהווים אותה לשלמות של אות אחת.
הערה ב':
לאורך כל הפיוט,מחבר הפיוט "הקפיד" לא לא לחזור על מילים שכבר הוזכרו. כמעט כל מילה היא יחידה ואינה חוזרת בבתים אחרים.. אולם, בכל זאת הפייטן כן הרשה לעצמו לחזור על מילים מיוחדות שהן צמודות לרעיון של ההצפנה :"קא"י"
בבית השביעי: "קדש קדשים…קשרת קשרי שין קשריך.."
בבית העשירי: אור..היקוד הם יוקדים.
בבית האחד עשר: "אשרי יולדיך ואשרי העם ..ואשרי (3 פעמים "אשרי" כמו ב"פרק" "אשרי")
המילה "לומדים" כן חוזרת פעמיים , כנראה להבליט את ערך הלימוד הקשור לאות "א" למילה "אלף" ו"אלף" הוא לשון "לימוד"
בנפילת אפים:
בכל עדות ישראל נמצאת התפילה: "שומר ישראל, שמור שארית ישראל.."
(ברוב העדות לאחר נפילת אפיים, והנוסח התימני אומר אותו בסליחות בימים נוראים)
המתבונן יראה את המבנה של הבתים ויראה ביטוי חוזר על עצמו
א. "ישראל: שומר ישראל שמור שארית ישראל…ישראל…שמע ישראל
ב."אחד" שומר גוי אחד שמור אחד..אחד..האומרים בכל יום ה' אחד"
ג. קדוש" שומר גוי קדוש שמור ..קדוש …קדוש האומרים בכל יום קדוש קדוש קדוש
יש עדות המשיכות שומר גוי רבא..כדי להתייחס לביטוי של יהא שמה רבא..
שהרי בד"כ אחרי חלק זה של התפילה אומרים קדיש שעיקרו :אמן יהא שמה רבה.." ועוד: שיש בו את הערכים קודשא בריך הוא ישראל ואורייתא חד הוא"
בברית מילה:
הברכה של הברית מילה מתחילה "ברוך אתה ה' א-להינו נמלך העולם "
אשר קדש ידיד מבטן…(ר"ת: "אקי"ם" עפ"י מה שנאמר ואת בריתי אקים את יצחק..)
גם בהמשך התפילה לאחר הברית מילה נאמר "א/להינו וא/להי אבותינו קיים את הילד הזה …אמן
רמזים פזורים לאורך כל התפילות:
א)בסדר ברכות השחר לפני שאומרים בפעם הראשונה את הפסוק:"שמע ישראל…אחד" אנו אומרים: "…ומשמחתך ששמחת בו קראת אותו ישראל וישורון (נוסח באלאדי)
ב) בסדר ברכות השחר:
אתה הוא קודם שנברא העולם
אתה הוא אחר שנברא העולם
אתה הוא י/ה.. לבדך, אתה עשית את השמים(נוסח באלאדי)
ג)
תפילת רבי נחוניא בן הקנה
נוסד לדעת המקובלים השם של מ"ב אותיות , המוזכר בתלמוד (קידושין ע"א.)
תפילת "אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה קבל רנת עמך.."החלוק ה עפ"י המקובלים היא כדלהלן:
אב"ג ית"ץ קר"ע ..בפיוט: "יגדל א/להים חי.."מחבר הפיוט הקפיד לכתוב את הפיוט על פי אקרוסתיכון(ראשי תיבות בתחילת כל שורה)
יגדל א-להים חי..
אחד ואין יחיד כיחודו
שורה שלישית "אין לו דמות הגוף..לא נערוך אליו קדושתו (בדלוג של אחד)
קדמון לכל דבר אשר
הערה: כדי להבליט אותיות אלה דוקא, הקפיד הפייטן לא להתחיל בתים נוספים באותן האותיות "קא"י" רק בחתימה, "ישלח לקץ ימין משיחנו…"
"בשלוש עשרה מדות התורה נדרשת.."
1) מקל וחומר: האות "ק" מבטאת "קדושה" , ןכן להיפך מקדושה- "קוף" כקוף בפני בני אדם. גם קל וגם חמור- רמז לאות :"ק" בביטוי: "קל וחומר" השוה גם אותיות "ק" ו"ח" בביטוי:המבדיל בין קודש לחול "קל" = רוחניות עולה למעלה, "וחומר" רמז לחומר
2) "מגזרה שווה": רומז לאות "י"
האות "יוד" בנויה משני חלקים:"י-וד","י" היא שווה בערכה ל-"וד"("גזרה שווה")
3)מבני אב מכתוב אחד (א) ומה זה אם לא האות "א"
נראה לי שהצפנה זו היא רמה של "רמז"
"לכה דודי לקראת כלה"
לאחר 6 אותיות. החל מהאות ה-7 מתחילה ההצפנה של "קא"י" בדלוג של אחד.
שמות האבות
אברהם יצחק יעקב.
ההצפנה של הערך "קא"י" בשמות האבות מהווים שלמות אחת. אם נכתוב את שלושת השמות כמעגל החל מ"אברהם" ונמשיך:" יצחק "ונסגור את המעגל ב-"יעקב"
נקבל: יעקבאברהםיצחק….
רמזים נסתרים בשיטה מיוחדת:
בברכות היוצר בשחרית לפי נוסה הבאלאדי – התימני
1) א/ל ברוך גדול דעה התקין…
א– רווח של 6 אותיות י שוב רווח של 6 אותיות ק
2) א-ל ברוך גדול דעה התקין ופעל זהרי חמה טוב יצר…
א רווח 15 אותיות י רווח 15 אותיות ק
3) בנוסחאות אחרים:
א/ל ברוך גדול דעה הכין ופעל זהרי חמה טוב יצר…
א 14 אותיות י 15 אותיות ק
(עפ"י הכלל שבספר שער הכוונות-בענין הקדיש
"…ויותיר או יחסיר אחד אין בזה קפידא כנודע.."
אולי דוקא יש כאן איזה שהוא רמז במספרים 14,15 כי ענין הזמן הקשור לשמש ו-15 מספר הקשור לירח)
בברכת המזון:
"ובנה אותה בקרוב בימינו בנין עולם..(נוסח ספרד..)
בברכת "שמע קולנו"
בסיום ברכות הבקשה, בתפילת העמידה, בכל תפילות החול, דוקא בברכה מיוחדת זו, מוצפן הקוד במיוחד, בכל הנוסחאות "שמע קולנו י-ה..א-להינו..
ו…עדיין מותר לשאול:
האם העניין מכוון שהאותיות "קא"י" מצטרפות יחד או שמא "מקרה" הוא?
נערכה בדיקה על פי הקונקורדנציה, (ניתן לבדיקה חוזרת..)
יש לבדוק מילים שיש להם את השכיחות הגבוהה בתנ"ך שהשורש שלהם מתחיל באות "ק" ולבדוק האם האותיות "א" ו"י" הצטרפו באופן טבעי..?
כי באמת , יכול להיות שהאותיות "א" י" יצטרפו בצורה טבעית, כפי שכל אות יכולה להצטרף לכל אות אחרת..התגלה הדבר הבא. האותיות "א" ו"י" מצטרפות לאות "ק" במקרה על פי אחוזים נמוכים ביותר:נבדקו מילים הנמצאים בשכיחות גבוהה יותר מ-100 בתנ"ך
לדוגמא השורש "קבץ" נמצא בתנ"ך 127 פעמים בתנ"ך, והאותיות "א" ו"י" הצטרפו רק פעם אחת
בפסוק "וקבצתים מירכתי ארץ..(."ירמיהו לא,ח)
פירוש : 1 מתוך 127 שהם 0.7% פחות מ1%
השורש "קום" נמצאת בתנ"ך 629 פעמים. . והאותיות "א" ו"י" הצטרפו במקרה לשורש המילה "קום" רק 6 פעמים.. פירוש :6 מתוך 629 שהם:0.9% פחות מ1%
השורש"קטר" נמצא בתנ"ך 116 פעמים לא נמצא שום מקרה שהאותיות "א" ו"י" הצטרפו לשורש המילה "קטר" או קטורת" שהם 0%
השורש "קטן" נמצא בתנ"ך"101 פעם. והאותיות "א" ו"י" הצטרפו רק פעם אחת בלבד בפסוק ""הקטן יהיה לאלף ..(ישעיה ס,כב) פירוש 1 מתוך 101 , מתקרב ל-1%
שורש המילה "קרא" נמצא בתנ"ך 738 פעמים .והאותיות "א" וי" הצטרפו לשורש המילה הזאת 9 בלבד.
פירוש 9 מתוך 738 שהם 1.2%
הפועל "קרב" נמצא בתנ"ך 291 פעם. והאותיות "א" ו"י" הצטרפו לשורש המילה "קרב" קרבן" רק 3 פעמים. פירוש : 3 מתוך 291 שהם : 1.03%
אכן זו הסבירות שהאותיות "א" ו"י" יצטרפו ב"מקרה" לאות "ק" היא בממוצע 1%
והנה בביטוי "קדוש" חל מהפך בלתי יאומן!!!
מתוך 116 נמצאו 37 פעמים אותיות "א" ו"י" הצטרפו ..האם מקרה הוא?
37 מתוך 116 הם יותר מ-30% !!! פי 30 מהמקובל!!! (ראה קונקורדנציה עמודים 999-1000)
נרמז לנו שזוג האותיות "א" ו"י" מעדיפות להצטרף במקום שם נמצא הפועל "קדוש" המביע קדושה עליונה. "כי קדוש י/ה א/להינו.."
מענין לראות את הפסוקים:
1) "…כי קדוש אני י/ה' א/להיכם" (ויקרא י"ט, ב)
2) "…כי קדוש אני י/ה'" (ויקרא, כ, כו)
3) "…כי קדוש אני י/ה' מקדשכם" (ויקרא כ"א, ח)
4) "…עם קדוש אתה לי/ה' א/להיך"(דברים ז, ו)
5) "…עם קדוש אתה לי/ה' א/להיך" (דברים י"ד, ב)
6) "…עם קדוש אתה לי/ה' א/להיך" (דברים י"ד כ"א)
7) "…ולהיותך עם קדוש לי/ה' א/להיך" (דברים כ"ו, י"ט)
8) "…אין קדוש כי/ה' כי אין בלתך" (שמו"א ב, ב)
9) "…ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש" ((ישעיה מ' כ"ה)
10) "…כי אני י/ה' קדוש בישראל" (יחזקאל ל"ט, ז)
11) "…ואתה קדוש יושב תהלות ישראל" (תהלים כ"ב ד)
12) "…כי קדוש י/ה' א/להינו" (תהילים צ"ט, ה)
13) "…כי קדוש היום לאדוננו" (נחמיה ח, ט)
14) "…כי היום קדוש ואל תעצבו" (נחמיה ח, י"א)
15) "…לפני י/'. הא/להים הקדוש הזה" (שמו"א ו, כ)
16) "…נאצו את קדוש ישראל" (ישעיה א,ד)
17) "…ואת אמרת קדוש ישראל נאצו" (ישעיה ה, כ"ד)
18) "…ונשען על י'ה' קדוש ישראל באמת"(ישעיה י, כ)
19) "…ועיניו אל קדוש ישראל תראינה" (ישעיה י"ז, ז)
20) "…והקדישו את קדוש יעקב.."(ישעיה כ"ט, כ"ג)
21) "…השביתו מפנינו את קדוש ישראל" (ישעיה ל, יא)
22) "…לכן כה אמר קדוש ישראל" (ישעיה ל', ט"ו)
23) "…"לכן כה אמר א/דני י/ה' קדוש ישראל" (ישעיה ל, ט"ו)
24) "…ולא שעו על קדוש ישראל ואת י/ה""(ישעיה ל, י"ב)
25) "…ותשא מרום עיניך אל קדוש ישראל"(ישעיה ל"א, יא")
26) "…כי אני י/ה' א/להיך קדוש ישראל" (מג, ג)
27) "…כה אמר ה' וגואלך קדוש ישראל אני י/ה.. א/להיך" (ישעיה מ"ח,יז)
28) "…וגואלך קדוש ישראל א/להי כל הארץ יקרא ("(ישעיהנ?"ד, ה)
29) "…כי אל ה' זדה אל קדוש ישראל" (ירמיה נ, כ"ט)
30) "…ויקנאו באהרון קדוש י/ה…" (תהילים ק"ו, ט"ז)
31) "…ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו" (ישעיה כ"ט, י"ט)
32) "…ארצם מלאה אשם מקדוש ישראל.." (ירמיה נ"א, ה)
33) "…הלוא אתה מקדם י/ה' א/להי קדושי" (חבקוק א,י"ד)
34) "…והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה (ישעיה ו, י"ז)
35) "…אני י/ה' קדושכם " (ישעיהמ"ג ט"ו)
36) "…קדושים יהיו לא/להיהם.."(ויקרא כ"א, ו)
37) "…יראו את י/ה' קדושיו …." (תהילים ל"ד,י)
בראשית ד יג : (1 פסוקים)
ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשוא
ויקרא יט ב : (1 פסוקים)
דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם
ויקרא כ כו : (1 פסוקים)
והייתם לי קדשים כי קדוש אני יהוה ואבדל אתכם מן העמים להיות לי
ויקרא כא ח : (1 פסוקים)
וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם
דברים יב כו : (1 פסוקים)
רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך תשא ובאת אל המקום אשר יבחר יהוה
דברים לא יד : (1 פסוקים)
ויאמר יהוה אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד
מלכים א ח נט : (1 פסוקים)
ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני יהוה קרבים אל יהוה אלהינו יומם ולילה לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו
ישעיה נח ב : (1 פסוקים)
ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון כגוי אשר צדקה עשה ומשפט אלהיו לא עזב ישאלוני משפטי צדק קרבת אלהים יחפצון
ישעיה סה כה : (1 פסוקים)
זאב וטלה ירעו כאחד ואריה כבקר יאכל תבן ונחש עפר לחמו לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי אמר יהוה
תהילים ג ה : (1 פסוקים)
קולי אל יהוה אקרא ויענני מהר קדשו סלה
תהילים כב כג : (2 פסוקים)
אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך יראי יהוה הללוהו כל זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל זרע ישראל
תהילים כז יד : (1 פסוקים)
קוה אל יהוה חזק ויאמץ לבך וקוה אל יהוה
תהילים לז לד : (1 פסוקים)
קוה אל יהוה ושמר דרכו וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה
תהילים סט ז : (1 פסוקים)
אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאת אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל
תהילים פז א : (2 פסוקים)
לבני קרח מזמור שיר יסודתו בהררי קדש אהב יהוה שערי ציון מכל משכנות יעקב
תהילים צט ו : (1 פסוקים)
משה ואהרן בכהניו ושמואל בקראי שמו קראים אל יהוה והוא יענם
תהילים קיט קנא : (1 פסוקים)
קרוב אתה יהוה וכל מצותיך אמת
תהילים קמב ב : (1 פסוקים)
קולי אל יהוה אזעק קולי אל יהוה אתחנן
אסתר ב ה : (1 פסוקים)
איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני
עזרא ז יט : (1 פסוקים)
ומאניא די מתיהבין לך לפלחן בית אלהך השלם קדם אלה ירושלם
בראשית ג ח : (1 פסוקים)
וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן
במדבר כ ד : (1 פסוקים)
ולמה הבאתם את קהל יהוה אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו
במדבר לא נ : (1 פסוקים)
ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יהוה
דברים ה כב : (1 פסוקים)
ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדלה הזאת אם יספים אנחנו לשמע את קול יהוה אלהינו עוד ומתנו
דברים ו טו : (1 פסוקים)
כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך פן יחרה אף יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה
דברים יח טז : (1 פסוקים)
ככל אשר שאלת מעם יהוה אלהיך בחרב ביום הקהל לאמר לא אסף לשמע את קול יהוה אלהי ואת האש הגדלה הזאת לא אראה עוד ולא אמות
דברים לא ל : (1 פסוקים)
וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת עד תמם
דברים לב לה : (1 פסוקים)
לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו
שמואל א טו כח : (1 פסוקים)
ויאמר אליו שמואל קרע יהוה את ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך
שמואל א כא ה : (1 פסוקים)
ויען הכהן את דוד ויאמר אין לחם חל אל תחת ידי כי אם לחם קדש יש אם נשמרו הנערים אך מאשה
ישעיה ה כו : (2 פסוקים)
ונשא נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא אין עיף ואין כושל בו לא ינום ולא יישן ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק שרוך נעליו
ישעיה מב יג : (1 פסוקים)
יהוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח על איביו יתגבר
ישעיה מח יז : (1 פסוקים)
כה אמר יהוה גאלך קדוש ישראל אני יהוה אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך
ישעיה נא יז : (1 פסוקים)
התעוררי התעוררי קומי ירושלם אשר שתית מיד יהוה את כוס חמתו את קבעת כוס התרעלה שתית מצית
ישעיה נד ה : (1 פסוקים)
כי בעליך עשיך יהוה צבאת שמו וגאלך קדוש ישראל אלהי כל הארץ יקרא
ישעיה סו כ : (1 פסוקים)
והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה ליהוה בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות על הר קדשי ירושלם אמר יהוה כאשר יביאו בני ישראל את המנחה בכלי טהור בית יהוה
ירמיה נ יד : (1 פסוקים)
ערכו על בבל סביב כל דרכי קשת ידו אליה אל תחמלו אל חץ כי ליהוה חטאה
מלאכי ב יא : (1 פסוקים)
בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלם כי חלל יהודה קדש יהוה אשר אהב ובעל בת אל נכר
תהילים ט כ : (1 פסוקים)
קומה יהוה אל יעז אנוש ישפטו גוים על פניך
תהילים י יב : (1 פסוקים)
קומה יהוה אל נשא ידך אל תשכח עניים
תהילים צט ט : (1 פסוקים)
רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להר קדשו כי קדוש יהוה אלהינו
תהילים קב כד : (2 פסוקים)
ענה בדרך כחו קצר ימי אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך
תהילים קל א : (2 פסוקים)
שיר המעלות ממעמקים קראתיך יהוה אדני שמעה בקולי תהיינה אזניך קשבות לקול תחנוני
איוב לז ד : (2 פסוקים)
אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע
דברי הימים א יג ב : (1 פסוקים)
ויאמר דויד לכל קהל ישראל אם עליכם טוב ומן יהוה אלהינו נפרצה נשלחה על אחינו הנשארים בכל ארצות ישראל ועמהם הכהנים והלוים בערי מגרשיהם ויקבצו אלינו
דברי הימים א יג ו : (1 פסוקים)
ויעל דויד וכל ישראל בעלתה אל קרית יערים אשר ליהודה להעלות משם את ארון האלהים יהוה יושב הכרובים אשר נקרא שם
דברי הימים ב ו מא : (1 פסוקים)
ועתה קומה יהוה אלהים לנוחך אתה וארון עזך כהניך יהוה אלהים ילבשו תשועה וחסידיך ישמחו בטוב.
מעניין:
הפרק בתהילים ש"נפל בחלקו" להיות פרק קי"א הוא הפרק הבנוי לפי כל 22 האותיות. שם הפסוקים הרומזים לרמזים שהזכרנו ." סמוכים לעד לעולם עשויים באמת וישר" (פסוק ח'), שהרי המילה "קאי" באה בהרבה מקרים עם המילה "לעולם" וכן נרמזה בפסוק המילה "אמת" שתרגומה: "קושטא".
לכן מאמר זה נקרא:"קושטא קאי"