בפרשת ראה עניינים רבים, אשר קשורים למהות העם היהודי. כבר בהתחלה מלמדת אותנו הפרשה "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה…"במה הפתיחה עוסקת? באחד מיסודות היהדות בנושא של הבחירה החופשית. האדם חופשי לעשות כרצונו…. אמרו חכמים בלשונם : הרשות נתונה…" כל מעשינו בעולם הם בחירה. אנחנו בחרנו לעשות מה שאנחנו עושים, ובחכמת המודעות העצמית טוענים כי אנו בוחרים גם איך להגיב. אם אנחנו כועסים, זו תגובה שנבחרה על ידינו, עד כדי כך שאפילו אם אנחנו נמצאים במתח…טוענת המודעות העצמית כי אנחנו בחרנו להיות במתח….
הודות לבחירה החופשית יש לנו את ההצדקה להגיע לנושא שעלי מושתתת החברה והוא שכר ועונש, שכר וצל"ש למי שבחר לבצע את הדבר החיובי..ולא כמו אותו חייל בשיר שאמר: אני לא יודע למה קבלתי צל"ש הרי בסך הכל עשיתי מה שצריך לעשות…כמו כן יש הצדקה לתת עונש לאדם אשר בחר לעבור על חוק והפרת סדר או התנהגות מקובלת בחברה…אחד משלושה עשר עיקרים הוא כי אני מאמין כי הקב"ה ישלם שכר טוב למקיימי המצוות וחלילה להיפך..
למה התורה מדגישה "נותן לפניכם היום"? לומר לך שכל בחירה ובחירה שתבחר בחייך תהיה מודע לזה כמו שאתה מודע שעכשיו :"יום " ולא לילה. שהכל יהיה נהיר ובהיר לעשות את הדברים מתוך שיקול דעת ברור …
הפרשה ממשיכה והיא כותבת: בפרק י"ב פסוק כ"ח " שמור ושמעת את כל הדברים האלה אשר אנכי מצוך למען ייטב לך ולבניך אחריך עד עולם כי תעשה הישר והטוב בעיני ה' א/לוהיך " ה"אור החיים הקדוש " שואל מספר שאלות. לפי ההגיון של הדברים הפסוק שינה מהמציאות :
הפסוק כותב : שמור ושמעת" הכיצד ?
הרי הסדר ההגיוני הוא לשמוע ורק אח"כ לשמור , למה הקדימה שמירה לשמיעה?
ועוד: המילים הכתובות בפסוק : "את כל " המילים נראות כמיותרות, כי יכול היה לכתוב שמור ושמעת את הדברים האלה,
והחלק האחרון של הפסוק עוד יותר קשה : השכר המוזכר בפסוק "למען ייטב לך ולבניך עד עולם" נכתב בתחילה, עוד לפני שנאמר כי עשית את הישר והטוב..איך יכול להיות שהתורה כבר נתנה שכר עוד לפני שאמרה מה על האדם לעשות ?
מסביר האור החיים הקדוש" המילה" שמור" שבתחילת הפסוק בא ללמדנו על החיוב לשמור את הדברים אשר כבר נודעו לעם ישראל בעבר. מפי משה ואשר יילמדו בעתיד על ידי החכמים בכל דור ודור לעתיד. ולכן התורה מדגישה ואומרת את כל הדברים האלה, כי יש דברים רבים שלא נכתבו עדיין בתורה, והם ילכו ויתחדשו במשך הדורות הבאים ועל זה מתכוונת התורה : "את כל הדברים האלה " ששרשם קבלנו במעמד הר סיני, נכון יהיו הלכות רבות שלו דנו בהם בית מדרשו של משה רבינו מצוות הקשורות לדברים המתחדשים, הלכות מעלית בשבת, הלכות מיקרוגל ועוד ועוד, נכון שהם נחשבים לח"חדשים" אבל שורשם וההתייחסות אליהם היא על פי התורה הנתנה לנו בסיני. התור שבעל-פה יונקת מהתורה שבכתב.
בעניין שהתורה כבר הבטיחה שכר טוב ועדיין לא אמרה עבור מה, אלא שהיא אומרת את זה בסוף הפסוק.. מסביר האור החיים הקדוש כי אנו מקבלים שכר על שמירת התורה והמצוות הן בתורה שבעל פה והן המוזכרות בתור השבעל פה והמתפתחות בכל דור ודור..
אם כן נשאל השאלה : מה הענין המוזכר :"כי תעשה הטוב והישר בעיני ה' א/לוהיך..?"רש"י אומר ה"טוב"- בעיני שמים, "והישר" – בעיני אדם.
חידוש גדול בא ללמד אותנו רש"י יכול האדם לחשוב לעצמו כי ע"מ לעשות אחת ממצוות ה'- תקדש המטרה את האמצעים ויוכל לפגוע ורמוס חלילה באחרים כי הרי לשם מצווה הוא עושה? בא הכתוב ללמדנו "הטוב והישר" אפילו בעשיית דברים לשם שמים בא הפסוק ללמדנו "הטוב והישר" הטוב בעיני שמים והישר בעני האדם והאחד תלוי בשני וכל אחד קשור חברו בקשר הדוק ובלתי ניתן לניתוק.זה מה שאומר רבי בפרקי אות (פרק ב' משנה א' ) "איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם" כפי שמפרש רש"ר הירש משנה זו:תחילה עלינו לדאוג לכך שמעשינו יהיו ראויים לשבח כשהם לעצמם. אכן עשיית הטוב והישר בעיני ה' א/לוקיך צריכה להיות המדריך של כל מעשינו. מכל לזה נלמד לנהוג לפנים משורת הדין. בהתנהגתנו החברתית ובהתנהגותנו כלפי שמים.
ובזכות שמירת כלל זה נזכה שיקויים בנו הנאמר:
:" את הברכה אשר תשמעו ..למען ייטב לכם ולבניכם אחריכם עד עולם." אמן