ב – "ה" בראם
עצמתה של האות "ה" גדולה. היא נבחרה מכל האותיות לשמש את האות של "ה" הידיעה. תרמוז לנו כי ידיעתנו אותה, תגלה לנו יסודות חשובים.
האות "ה" האות החמישית. זכתה האות "ה". בה נברא העולם על פי הפסוק :"אלה תולדות השמים והארץ בהבראם" ודרשו חז"ל: ב-ה'-בראם.(באות "ה" ברא אותם) לעומת העולם הבא שנברא באות "י" שנאמר: "כי בי-ה ה' צור עולמים" הקב"ה יצר את שני העולמות באותיות '"י" ו "ה". את העולם הזה באות :"ה", והעולם הבא, העולם הרוחני באות "י".
יש הרואים את האות "הא" כאות הקלה ביותר להגיה , כמו הוצאה קלילה של רוח מהגרון. בקלילות כזאת ברא הקב"ה את עולמו . (תנחומא, בראשית ט"ז). מכאן אפשר להבין מדוע נבחרה האות "ה", להיות מייצגת את שמו של הקב"ה.
המילוי של האות "הא" הוא הזעיר ביותר אך ורק תוספת של האות "א". לא נמצאו אותיות בכל הא'-ב' שיש להם מילוי קטן כזה. באותיות אחרות, המילוי שווה להן כגון: "ו-ו" או י-וד" או גדול יותר מערכן א-לף" ב-ית" ג-ימל" עד הסוף.
האות "ה" רומזת על קטנות , המספר המזערי ביותר של ערך גימטרי של האות עם המילוי. לכן נמצאה מתאימה לרמוז לשם ה' ולעצמתו, על פי מה שנאמר בזוהר הקדוש :"מאן דאיהו זעיר איהו רב.. ומאן דאיהו רב איהו זעיר" (זוהר במדבר דף קסח/א) פירוש: מי שהוא זעיר- קטן הוא באמת הגדול, ומה שהוא גדול-גשמי- ערכו קטן."
המילוי של האות ה" הוא האות "א" הרומזת לשם ה' (ראה רמזים של האות "א")
לאות "ה" כמלה, יש עוד שתי אפשרויות כתיבה: "הי" או "הה" כאשר כותבים אותה "הי" היא רומזת לשם ה' כמו "י-ה" וכאשר היא נכתבת "הה" ערכה 10 כמו האות י' המסמלת קדושה "כל בי עשרא שכינה שריא" .
אל האות ה" מצטרפות שלוש אותיות אפשריות שסימנן "א'י'ה" . כנאמר :"איה כבוד מלכותו" ?
עולם התיקון
האות "ה" רומזת לעולם התשובה.
ביחס לאות "ח" הנשמעת כמו המלה "חטא", יש לראות את ההבדל, בינה לבין האות "ה". המלה "חטא" מתחילה באות "ח". אכן צורתה של האות "ח" מזכירה את עולם החטא . הכניסה היחידה אל האות "ח" היא מלמטה לכיוון מעלה "מרגישים בעננים" אולם ההמשך הוא רק אפשרות אחת והיא ירידה, נפילה, אלי תהום..
מה עשה קב"ה ברוב חסדיו? בצורה ציורית פתח פתח תשובה , פתח מילוט. למעלה בתקרת האות "ח", בקצה העליון של הקיר השמאלי, נפרצה דרך המצילה את מציאות הנפילה. מפתח זה אפשר להימלט החוצה ולעלות אל גג האות שבינתיים הפכה להיות האות "ה".
האות "ח" הפכה להיות שתי אותיות "י" ו"ד" (היא האות "ה") שתי אותיות אלה יוצרות יחד את המלה: "יד" לבטא את הרעיון :"כי ימינך פשוטה לקבל שבים"(מתפילת ימים נוראים עפ"י יחזקאל י כא, ודמות ידי אדם תחת כנפיהם")
זה העולם שלנו. ללא הרעיון של אפשרות תיקון העולם לא יכול לעמוד.. לא יכול להתקיים. התשובה קדמה לעולם. מובן לנו דרשת חז"ל "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם" ב"ה" בראם.
ההבדל בין האות "ה" והאות "ח" נמצא גם במלים: "חמץ " ו"מצה". לשתי מלים אלה אותן אותיות. ההבדל הוא ב"משהו" -תרתי משמע.
חז"ל רמזו לנו כי "חמץ" יורה על יצר הרע, ו"מצה" – על יצר הטוב.
הצנור לקבלת השפע
הקב"ה מעביר את השפע בעולם הזה דרך צינור. על פי מה שנאמר :"פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון"(תהלים קמה טז) "רצון" הוא "צִנור" כל גדולי ישראל ידעו את הסוד הגדול זה והעריכו מאד את נשותיהן והבינו כי הכל בא אל האיש דרך האשה. הפליא במעשיו רבי עקיבא גדול ישראל כשאמר על רעיתו :"שלי ושלכם שלה הוא" (ר"ת שוש"ה- גימט' "תורה" או "גמילות חסדים")
רק בחיבור שבין האות "י" שבאיש וחיבור האות "ה" שבאשה, יוצרים יחד את שמו של הקב"ה שם "י-ה" . על זה אפשר להיאמר :"בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" (שמות כ כא)
האות "ה" נמצאת בשפה העברית, בדרך כלל בלשון נקבה. מקור ההצלחה מופיע בזוגיות דווקא דרך האשה. כי לאשה מוצמדת האות "ה" והיא מקור השפע.
על אברהם נאמר" ולאברם היטיב בעבורה "(בראשית יב טז) דרשו חז"ל "ולאברהם הטיב בעבור -ה "בעבור האות "ה", הנמצאת אצל שרה.
סמל לפריון
אברהם אבינו עוד בהיותו נקרא בשם "אברם"( אבר-ם, סגור) לא הוליד ילדים. אותה בעיה היתה אצל שרה שנקראה "שרי". לקח הקב"ה את האות "י" משרי, "פרק" אות לשתי אותיות "ה" והניח אחת בשמו של אברהם והשניה בשם "שרה".
כך קרה אצל רחל שהייתה עקרה, אמרה ליעקב :"הנה אמתי בלהה בא אליה…ואבנה גם אנכי ממנה"(בראשית ל ג). דורשי רשומות הסבירו כי רחל הציעה "לקחת" אות אחת "ה" מבלהה שבשמה יש שתי אותיות "ה"
הערה: ישנן אותיות אחרות נוספות הקשורות לפריון.
חכמה ובינה
בהתייחס לעיל, אודות האותיות "א" ב" ראינו כי האות "א" קשורה לספירת החכמה והאות "ב" לספירת הבינה. אותו יחס אפשר למצוא עם האותיות "י" ו "ה". האות "י" תייצג את החכמה והאות "ה" את הבינה. אמרו חז"ל :"בינה יתירה ניתנה באשה" האות "ה" הרומזת לאשה מתחברת כרעיון אל ספירת הבינה.
החיד"א בלשונו החריפה אמר: "החכמה בבינה והבינה בחכמה"
ההסבר: בבינה יש את אות החכמה, האות "י"
בחכמה יש את אות הבינה, היא האות "ה"
"ה" – מלכות
האות "ה" רומזת לספירת המלכות. הספירה האחרונה , הספירה המקבלת, הספירה הנקראת: "נוקבא" . ספירה זו מייצגת את השכינה או את כנסת ישראל.
נרמזה בשם הוי'ה באות ה" האחרונה . היא שואבת את כוחה מהאות "ה" הראשונה בשם הוי'ה,. על זה רמזו ואמרו:" הא בהא תליא" האות "ה" האחרונה בשם ה' תלויה באות "ה" הראשונה.
האות "ה" ודוד המלך
האות "ה" מורכבת משתי אותיות "ד" ו"י". ערכן יחד 14 כערך המלה :"דוד". דוד המלך אכן היה בדור ה-14 מאז אברהם אבינו. דוד מייצג את מידת המלכות גם בסדר האושפיזין בימי חג הסוכות. "דוד מלך ישראל חי וקיים" אנו אומרים בכל קידוש לבנה, בזמן התחדשותה. הלבנה רומזת גם היא למידת המלכות המצומצמת ומתחדשת. זכורים דבריה של הירח בבריאת העולם: "אין שני מלכים משמשים בכתר אחד".
רחל מייצגת את מידת המלכות בדומה לירח. רחל קשורה לראש חודש ונרמזה בתחילת תפילת מוסף של ראש חודש :"ראשי חדשים לעמך.."
שלמה המלך בנו של דוד נמצא בדור ה-15- כמו הירח בהילו, שנמצא בשיא עצמתו, הירח השלם (אותיות: "שלמה") ביום ה-15- של החודש. לכן גם אנו חוגגים את חגינו בט"ו בחודש.
לאחר יום ה-15- אנו רואים שהירח הולכת ופוחתת עד היעלמותה וחידושה מחדש.
כך קרה בדיוק לאחר תקופת השיא של שלטנו המוחלט של שלמה המלך, היתה ירידה והתפרקות בממלכה פירוד בין יהודה וישראל..