אות היצירה. ערכה מספר 40. כל 40 במקורותינו רמז ליצירה. 40 יום יצירת הוולד במעי אמו. 40 יום ו-40 לילה המבול שהתחיל מחדש את העולם, 40 יום וארבעים לילה קבלת התורה והיווצרות הבסיס של ם יהודי במעמד הר-סיני.
40 שנה במדבר- התהוות ישראל כעם. 40 סאה המקווה, הרומז להתחדשות ויצירה של "אדם חדש".
האות "מ" נוצרת ע"י חיבור של 2 אותיות :כ" "ו" המסמל יצירתיות והאות "ו" המחוברת אליה הרומזת לאות החיים.
היצירה מתחילה מה: "אם" בה נוצר הוולד. ה"א" מסמלת את הכוח הא-לוקי השותף ביצירה, או שערך המספר של המילה "אם" רומז למספר שבועות ההריון עד שהאשה זוכה להיקרא אם לוולד שנולד. (מצאנו גימ' של מספר שבועות גם בשנת חמה המכילה "חמה" (53) שבועות 365:7 שהם 52 שבועות שלמים ועוד חלק מסוים של השבוע)
מעניין שהאותיות הבאות אחרי האות "א,ם" הן האותיות "ב,ן" הרומזות לרעיונות שונים יש קשר אמיץ בין ה"בן" לאם. אם היא בונה את הבית וביהדות היא גם בונה את העם היהודי כי יהדותו של הנילוד נקבעת ע"פ האם. וכן "נתן הקב"ה בינה יתירה באשה יותר מבאיש. שנאמר :,ויבן ה' א-לוקים את הצלע…" (נדה לה ע"ב)
האות "מ" רומזת לנו ל:"מים" המצמיח ומחייה את העולם כולו. מקור חיות העולם האדם וכל נפש חיה. הצמחים עצי פרי ירק וכל דבר מאכל.
האות "מ" היא הרחבה של האות "ד" הרומזת לעוצמה של "יכולת הקבלה" המספר "ארבע" רומז ארבע יסודות העולם המוכר בשם: ארמ"ע (ארמ"ע ו"ארבע" כמעט מילים זהות) והם: אש רוח מים ועפר. הם כל מצבי הצבירה האפשריים מהחומר הפיזי אל האנרגיה המקיימת אותם. העפר– הצד הפיזי החומרי, מים – מצב צבירה נוזלי, רוח– מצב צבירה המקביל לגז ו"אש" האנרגיה המקיימת את החומרים הללו ולא בכדי נרמז באות "א" הרמז לכוח העליון הראשון האחד ויחיד בעולם. מענין הוא שהאותיות "מים" גם רומזות לנוסחה הכימית של "המים" האות: "מ" תרמוז ל"מימן" והאות "י" תרמוז ל: "חמצן" הרי שלפנינו הנוסחה הידועה של "מ-י-ם" H-O-H
המילה "מים" בלשון העברית היא לשון רבים (באנגלית לשון יחיד) ותמיד תרמוז המילה לשני סוגי מים המוזכרים בבריאת העולם כפי שכתוב בבראשית א, ז "ויבדל א-לוקים בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע" המים התחתונים והמים העליונים אשר נפרדו זה מזה וממתינים לחזור אל מקורם זה אל זה. האות "מ" הראשונה מקבילה למים התחתונים בעולם הזה, המים המחיים את העולם הפיזי, ואילו האות "ם" האחרונה, הסתומה, רומזת למים העליונים הנסתרים אשר זכו והגיעו לדרגות רוחניות גבוהות ביותר בעולמות העליונים.
"מים"- שאלה.
למים יש תכונה מיוחדת. הם נחשבים לדבר גשמי חומרי, ועדיין אינך יכול לשאול מה היא צורתם, כפי שאפשר לשאול על כל דבר חומרי וגשמי..הם תמיד מקבלים את הצורה של הכלי בו הם מונחים. ותמיד שואפים להיות מאוזנים. אינך יכול לשאול מה היא צורתם? אתה תמיד עומד עם השאלה מה הם? ("מה הם" בגימ' "מים") המילה: "מים היא מילה מאוזנת "מ"מימין ו"מ" משמאל …
בשפות המוכרות לנו אנו גם רואים את התופעה של השאלה:
באנגלית "מים" הם: "ווטר" והמילה המביעה שאלה היא "ווט…?
בצרפתית "מים הם: אקווה" ומילה השאלה ג"כ "אקווה.."????@@@
באידיש: "מים" הם "ווסר" ומילת השאלה היא "ווס…?
צא ולמד אילו שפות קדמו לשון הקודש בתנ"ך או השפות הנז' מי למד ממי? מי העתיק ממי? העתיק מהחדש או החדש מהעתיק?
"מ"ם"
האות "מ" נכתבת ע"י 2 אותיות "מ-ם" אחת פתוחה והשניה סתומה. האות "מ"? רומזת לביאת המשיח. – האידיאל הגבוה לזמן שבו הכל יהיה שקט לימוד תורה חוכמה ואושר יהיה נסוך על כולם. כפי שנאמר "על מי (מים) מנוחות ינהלני… גם המילה: "משיח" מתחילה באות "מ" והאותיות "שיח" רומזות לשיח בני האדם המבקשים להחיש את ביאת המשיח
סוד זה הוצפן בשני פסוקים הנכתבים בצורה מיוחדת: "בישעיה ט'ו נכתב בצורה זו: "לםרבה המשרה ולשלום אין קץ…" ב"ם" סגורה ומדובר שם על ביאת המשיח (דובר על חזקיה המלך שהיה ראוי להיות משיח אך משום שלא הודה על החסד הגדול שעשה עמו הבורא במפלת סנחריב, נסתם הענין…)
וקיים פסוק נוסף הכתוב בצורה מיוחדת בנחמיה ב' י"ג, נאמר "ואהי שׂובר – מתבונן- בחומות ירושלים אשר המ פרוצים ושעריה אוכלו באש". ה"מ" הפתוחה מבטאת ענין של זמניות ולא קביעות כמו האות "ם"
לעתיד לבוא: ה"מ" של ה"מ פרוצים – תיסגר וה"ם" של "לםרבה המשרה…" – תיפתח.
יש הרואים את האות "מים" כאות שערכה במילוי – 90 אשר שווה בערכו לאות "צ" האות "צ" רומזת לצדיק השתול על פלגי מים. היא נמצאת בין שתי אותיות: "ל" מצד ימין ו"נ" מצידה השני, האותיות הרומזות ללימוד אשר מגיע הצדיק אל ה-"נ" =50 שערי בינה ואחריה האות "ס" הרומז לסודות עמוקים…והם הם סם החיים. גם נאמר בן –מ" =40 לבינה. (אבות).
התורה – מים
התורה שניתנה ב-40 (מ) יום נמשלה ל"מים" שנאמר: "הוי כל צמא לכו למים" (ישעיה נ"ה,א)
על איזה מים מדובר? הגיוני לומר כי אין הכוונה למים רגילים שהרי נאמר בפסוק : "הוי כל צמא – לכו למים" מה מחדש הנביא ישעיה? הרי כל ילד יודע שאם אדם צמא – הולך לשתות מים ? אלא הכוונה היא עמוקה יותר , הכוונה למים המחיים את העולם הלוא היא התורה וכן לעתיד לבוא אמר עמוס הנביא (ח, י"א) "הנה ימים באים נאם אדני ה' והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי ה':
במסכת תענית (ז' ע"א) אמר רבי חנינא בר אידי: למה נמשלו דברי תורה למים, דכתיב הוי כל צמא לכו למים – לומר לך: מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה. ואמר רבי אושעיא: למה נמשלו דברי תורה לשלשה משקין הללו: במים, וביין, ובחלב. דכתיב (ישעיהו נ"ה א) הוי כל צמא לכו למים, וכתיב בהמשך הפסוק "…לכו שברו ואכולו ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב", לומר לך: מה שלשה משקין הללו אין מתקיימין אלא בפחות שבכלים, אף דברי תורה אין
מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה.
"פלגי מים"
הצדיק נמשל לעץ השתול על פלגי מים. המילה "פלג" פירושו "חצי" על פי מושג זה נוכל לראות כאן 2 רעיונות אחדים:
"מים" ערכם 90 , מחצית המספר הזה (פלגי מים) יהיה 45 בגימ' "מה" הוסף למילה "עץ" את מחצית המילה "מים" ויצאה המילה "עצ מה" זה הכוח החזק הכוח האדיר שיש לצדיק
רעיון נוסף:
"פלגי מים"(90) ערכו "מה"(45). קיימים שני פסוקים מיוחדים המבטאים קיצוניות והם: "מה אדיר שמך בכל הארץ" – המבטא את גדולת הבורא, ופסוק אחר: מה אנוש כי תזכרנו" המבטא את חולשת האדם… הצדיק חי בשני הפלגים הללו בין הכרת חולשתו האישית ומצד אחר שהוא מחובר לכוח האדיר ביותר אשר בהתפעלות הוא מתבטא: מה רבו מעשיך ה' !"
מים בסוד מים
הגמרא מדברת על מים שאין להם סוף. האות "מ" מקביל לה בשיטת הא"ת ב"ש היא האות "י", אות "י" צמצום, כוח אור אין סוף ע"מ לגלות נקודה אחת המחזיקה את האמת. מ – הכוח המחזיק בתוך הנקודה. האות "מ" על פי רשימת האותיות "א"ב היא האות ה-13 כאשר המספר הזה הוא המספר היהודי אשר התחברו אליו ערכים רבים..י"ג מידות בהן נדרשת התורה, י"ג מידות הרחמים מכתר עליון ועוד…