הפרשה שלנו היא הפרשה  שיש בה את מספר המצוות הגדול ביותר מכל פרשיות התורה.  יותר מ10% של כל המצוות כתובות בפרשתנו , בצורה מרוכזת, כמעט ואין פסוק שלא מוזכרת שם מצוה.

מה הקשר  בין כל המצוות ומדוע מרוכזת פרשתנו בכ"כ הרבה מצוות?

זאת נוכל להבין, כאשר נראה את המכנה המשותף כמעט לכל המצוות..
הפרשה מתחילה, האדם יוצא למלחמה, ותוך כדי סערת הקרב, פתאום חשקה נפשו באשה, "אשת יפת תואר",.מה היא אותה "אשה" הנרמזת בתחילת הפרשה?

יש  הרבה מהפרשנים הרואים את העניין  כולו, לרמז לחיי האדם בעולם הזה. "כי תצאלמלחמה.." האדם יצא אל העולם הזה מרחם אמו, והוא מגיע אל "שדה הקרב" של היצרים הנלחמים בתוכו, ללא הרף…והנה רואה האדם תענוגות העולם הזה הנמשלים ל"אשת יפת תואר" ולבו נמשך אליהן אל התשוקות הללו. התשוקות יכולות להיות. מזון, כבוד,סמים,גאווה,  ועוד…
מה הדוחף את האדם אל המציאות הזאת? הוי אומר ה"אגו" האנוכיות.
אם כן מה יעשה האדם כדי להיזהר מאותה התדרדרות איומה בחייו, שלא יהיה נשלט ע"י האגו הדוחף אותו לעבר פי שחת?
התורה מנחה אותו ומדריכה אותו ברכוז עצום של מצוות בפרשת השבוע, אשר מכוונות אותו לחשוב יותר על הזולת מאשר לחשוב על עצמנו. לא רק על הזולת אנו חושבים ועוזרים בכל מה שרק אפשר, גם לבעלי חיים, לאנשים שהתאכזר להם הגורל, לאנשים חסרי אמצעים ועוד ועוד ..מומלץ לעבור על המצוות ולראות אותן במקור. אם נעבור מצוה מצוה. נגלה את היסוד הזה, את המוטיב המרכזי של מצוות הפרשה. לחשוב על הזולת, לדאוג לזולת , זה להעביר את מלחמת היצר לשדה שם אין לו כח להפריע לנו לגרור אותנו ולגרום לנו להפסיד,,
במקום הזה מובטחת לנו הבטחה עליונה, כביכול אומר לנו הקב"ה :אם תעזור לבני, מבטיח אני לך, לעזור לך…אבל אם אדם סומך על ה"אגו " שלו, כביכול הקב"ה משדר לו"אתה סומך על עצמך, אינך דואג לבני או ליצורי, אשאיר אותך לנפשך..ונראה מה יהיו חלומותיך…"
בפתיחה, לא הזכרתי כמה מצוות יש בפרשה. יש חכמים שמונים בה 72! מצוות. המספר 72 רומז לנו לתכונה חשובה ביותר, והיא תכונת החסד."חסד בגימ' 72!!!
מכאן נבין חשיבות הפרשה , במיוחד בימים אלה שאנו  מצהירים אני לדודי ודודי לי?