השבוע נקרא את פרשות "אחרי" ופרשת קדושים" שתי פרשיות חשובות .את פרשת "אחרי" אנחנו קוראים ביום הכפורים .הפרשה מספרת על עבודת כהן גדול בו הכפורים ופרשת "קדושים" מזכירה לנו את אחריותנו בעולם הזה להיות עם קדוש. היום הקדוש מתחבר אל העם הקדוש בפרשיות השבוע.
בפרשת קדושים נמצא הפסוק הידוע לכולם :"ואהבת לרעך כמוך" וההמשך אולי פחות ידוע ..שתי מילים מצורפות למשפט זה: והם : "אני ה'" סיומת של פסוק זה – אני ה'- מקבלת את חותמו של הקב"ה . רבונו של עולם בא ואומר, לא אתה הוא זה המחליט לאהוב או לא לאהוב את חברך, אלא זה הצווי מלמעלה, זה צווי עליון ממלך מלכי המלכים. אומר הקב"ה :"אני הוא זה אשר בראתי את כולכם ואני הוא המחייב אחדות המין האנושי באמצעות המוסר האנושי שהוא יסוד ואחדות השורשית."
יש המפרשים המדגישים את המילה "כמוך" בצורה זו:
כמו ההתמסרות שאתה מצפה לקבל מצד חברך כלפיך, שתהיה כנות, יושר לא העמדת פנים, התייחסות של כבוד לזולת, וכן היית מעוניין שידונו אותך תמיד לכף זכות כך באותה הרגשה ורצון שייתנהגו אליך, באותה מידה שאתה רוצה שייתנהגו אליך, כן, אתה חייב להתנהג כלפי חברך, ביושר בכנות בהגינות וכו',
יש דעה הסוברת להדגיש את המילה "כמוך" כך:
כפי שאתה דן את איבריך שלך, אם יד אחת במקרה היכתה בפטיש על היד השנייה אינך חוזר ומכה את היד הפוגעת וכן לא מצאנו אנשים אשר רצו לרופא שיניים להעניש את השיניים שנשכו את הלשון,,, ואם עיניך לא הביטו כהלכה בדרכך ומעדת… לא תחזור ותזיק לעיניך ח"ו. זו הדוגמא של "כמוך"… לראות את כולם את כל האנשים הסובבים אותך כגוף אחד
ומי שחלילה גרם צער לחברו אל יחזיר לו וכך באמת נאמר בפסוק: "אל תיקום ואל תיטור"
רבי עקיבא סובר שאהבת האדם הוא כלל גדול בתורה ובלעדיה לא תיתכן תורה ומצוות בן עזאי סובר שבלעדה לא תתכן חברה והיא לא רק כלל גדול בתורה אלא גם תולדות האדם.
אנו נמצאים בעצומם של ימי ספירת העומר. ספירת העומר אלו הימים המחברים בין חג יציאת מצריים לחג השבועות. זה המסלול הראשי העובר בין ההתחלה , בין שחרור מעול מצריים כדי להיכנס ולהגיע אל המטרה והוא חג השבועות יום קבלת התורה. עבדות מצריים הנקראת גם :"כור הברזל" חישלה אותנו ולימדה אותנו להיות בעלי כוחות אשר יירתמו אח"כ לעבודת הבורא עם קבלת התורה בחג השבועות. והנה במסלול של ימי ספירת העומר אנו מבחינים בשני חלקים בולטים . עד ליל ל"ג בעומר ומליל ל"ג בעומר – כביכול מתחילה תקופת ימים אחרת, במשך 17 ימים . החלוקה בנויה משני חלקים. בחלק הראשון יש: "ל"ב"(32) ימים והחלק השני יש בו 17 (;17=49-32) ימים. קיימת מילה מיוחדת שערכה 17 והיא המילה :"טוב" הרי לפנינו הימים הללו הימים שבין חג הפסח לחג השבועות הם בדיוק מבטאים את הסיסמא והנוסחא של "לב-טו"ב".
אהבת הבריות אהבת הזולת, בימים אלה יהיו בסיס איתן לקראת קבלת התורה בחג השבועות.